אנטריקוט עם עצם רק בנשיקה

אנטריקוט מבכירה מעדן אמיתי - נתח הבקר נבחר במיוחד לנשיקה לכן לצערי אין אותו כל שבוע אבל כשאני מקבל את הנתח המובחר מידי פעם יש אורחים קבועים שמקבלים ישר טלפון ומגיעים להתענג

ביס במנהטן

הנתח שאני הכי אוהב הוא אנטריקוט של פרה שמנה ועדיפות לנתח יחד עם העצם הוא הוא הדבר האמיתי .הוא מתחיל קרוב לצוואר וממשיך עד הסינטה. אופיו משתנה בהתאם למיקומו ובעיקר לאחוזי השומן. דרך ההכנה המועדפת עלי היא בצליה במחבת ברזל עם תיבול מסיבי של פלפל שחור גרוס ומלח, וזה אומר שהדרך הפשוטה ביותר היא הטובה ביותר. לשמירה על הפשטות, לפניכם רטבים פשוטים להכנה ביתית   והמלצות על סטייק האוסים במנהטן

סטייק או בעברית, אומצה, הוא נתח בשר לרוב מבקר שניצלה בחום גבוה ובשיטות שונות ומגוונות. הנפוצה ביותר היא בגריל, אך ניתן לצלות סטייק גם במחבת עדיף כבדה או בתנור. רמת הצלייה מחולקת לשלוש: (נא) rare, (עשוי למחצה) , medium (עשוי טוב) well done. לדרגות אלו גם דרגות ביניים.
תשאלו כל אמריקאי ממוצע מה הוא הכי אוהב לאכול וב-99 אחוז מהתשובות הוא יענה "גוד סטייק". למה הכוונה? נתח גדול, צרוב חזק מבחוץ על גבול צבע השחור ואדמדם מבפנים, שנמס בפה. זהו, שם הסיפור נגמר.
כמות המסעדות המקוטלגות בניו יורק תחת השם "סטייק האוס" היא כמעט אין סופית וכך גם כמות הדעות וההמלצות. בכל זאת, כשמגיעים לניו יורק כאורחים עדיף להגיע עם המלצה בכיס לגבי מסעדה ולא ליפול למקום מבאס. מביקורי במקום אספתי רשימה קטנה של מסעדות בקטגוריה של סטייק האוס ואני ממליץ לגזור ולשמור אותן עד הנסיעה שלכם לאחת הערים היותר מיוחדות על הגלובוס לדעתי האישית הצנועה והבלתי נחשבת.

המיוחדת מכולם מנקודת ראותי היא מסעדת קיינס (keens)... מאז ועד היום שומרת המסעדה הזו במשך שנים רבות על רמתה זוהי מסעדת בשר מהשורה הראשונה מיום. הייחוד שלה הוא באוסף המקטרות הגדול בעולם שמוצג על הקירות ומכסה את התקרה.
רוב המקטרות מתחילת המאה שעברה ובמשך השנים נבנה מועדון הלקוחות שאת שמותיהם אפשר לראות על המקטרות. מנשיאי ארה’’ב, ציירים, אמנים, בהמיינים, שחקני קולנוע וידעונים למיניהם. גם היום נחשבת המסעדה לאיכותית וכמובן שאינה זולה. זהו בילוי מיוחד ואחר.
http://www.keens.com/

המסעדה המפורסמת מכולן היא "פיטר לוגר" הממוקמת בשכונת ויליאמסבורג הצמודה לברוקלין. בשנת 1887, לא רחוק גם כן מהיווסדן של קיינס וזכרון יעקב, גרמני בשם פיטר לוגר פתח מסעדת בשרים.
לאחר מותו מכרו ילדיו את המסעדה לקליינט יהודי בשם פורמן שאהב לאכול שם אך לא הבין מאומה במסעדנות או בבשר. אשתו, לעומת זאת, היתה ממשפחת קצבים והיא זו שקיבלה לידיה את ניהול המסעדה. עד היום בנותיה ונכדותיה הן שמגיעות לבדוק את נתחי הבשר המגיעים למסעדה.
נתחי הפורטהואס הם נתחים שכוללים את הסינטה ואת הפילה כשהם מחוברים בעצם שנקראת T בון. הנתחים הללו גדולים ומרשימים, עוברים יישון ובמסעדת פיטר לוגר הם ספינת הדגל. הבשר איכותי והמקצועיות אינה מתפשרת ובעצם כל מדד המסעדות בז’רנר של סטייק האוס נמדד לפי "פיטר לוגר". זו גם הזדמנות להזכיר את היין של משפחת תשבי שמייצג אותנו בכבוד גם בפיטר לוגר.
מאוד קשה להזמין שם מקום שכן המסעדה מלאה חודשים מראש. אני ממליץ בחום לתפוס מונית או תחתית לווילאמסבורג אחה"צ, סיכויים גדולים מאוד שתוכלו ליהנות מסטייק טוב למרות שזהו לא בילוי לערב.

לפני מספר שנים המלצר המיתולוגי של מסעדת "פיטר לוגר" בשם "וולפגאנג צוויינר" פרש מעבודתו ועבר את הנהר לכיוון מנהטן. בכספי הפנסיה פתח שתי מסעדות מהודרות שבמרכזן נתחי "הפורטר האוס" הגדולים. חשוב לציין שהרמה ממש נושקת לרמה בפיטר לוגר אך המחירים גבוהים יותר.
אני חייב להזכיר עוד פעם את הדיינר יוסטון

Houston’s שסניפיו פזורים באמריקה. במנהטן יש לפחות שני סניפים ומצאתי כתובת אינטרנט של החברה, שם תוכלו למצוא את הכתובות ברחבי ארה"ב . לדיינר הזה הגענו עם האחיין של יקירתי ומאז אין ביקור בעיר או המלצה על העיר בלי יוסטון.
ההמבורגר שלהם מדהים, טעים ומדויק ויקירתי אוהבת את סלט העוף שם, וממש צריך לפתות אותה במטעמים כדי שתוותר עליו ותסכים לאכול במקום אחר. המקום נעים מאוד, עם אוירה אמריקאית אך לא צעקנית. ממליץ לשבת בשם בצהריים בלי לחכות בתור או להזמין מקום מראש. http://www.hillstone.com/hillstone/

מסעדה נוספת שנחשבת מאוד בקהילה העיסקית היא ספארק, שם מפורסם בעיקר נתח הפרים-סינטה ונתח הקצבים שלה. מומלץ לכל מי שרוצה להרגיש איש עסקים חשוב. http://www.sparkssteakhouse.com/

אני אוהב מאוד את מסעדת הסטריפ האוס שידועה בספריבס שלהם ו"ריב איי" שזה אומר אנטריקוט עם עצם. מארק גו’זף סטייק האוס גם כן טובה ומוממלצת.
חשוב לי לציין שמסעדות המתמחות בבשר הן בפרוש לא זולות וברוב המקרים משלמים על איכות בלתי מתפשרת. בנוסף, בחלק מהן תשלמו תוספת מחיר על מותג המסעדה באופן טבעי

תהנו מכל ביס

.

טעימת נקניקים ראשונה

ישנן מסעדות שברור לך שהחוויה היא חד פעמית. כמה שתהיה מיוחדת, מרתקת ואפילו איכותית מאוד. שקוף היתה כזו. אפילו פושקין ואולי 2C בגג עזריאלי. אבל ישנן מסעדות שכבר ביציאה אתה רוצה לחזור. השהות הנעימה, השירות המחויך ומעל הכל האוכל שמרגיע ומעל הכל טעים. כל כך טעים שהוא מעלה זיכרונות של רגעים מענגים אחרים. ממקומות אחרים. גם חיבוקים וגם נשיקות לרונן רביב השף והבעלים של מסעדת "הנשיקה" בזכרון יעקב על צהרים (וגם אחר צהרים) מופלא.

Roast lamb - Chef Ronen Raviv - Israel

תבשיל לוביה

תבשיל לוביה
חומרים
500 ג לוביה יבשה
2 בצלים קצוצים דק
4 גבעולים של סלרי עלים קצוצים
5 שיניי שום מעוכות
2 כפות רסק
תבלינים קמצוץ מלח,פלפל שחור,כמון,פפריקה מתוקה
2 כפות סויה
כוס יין אדום
הכנה
להשרות בהרבה מיים את הלוביה לילה שלם ולסנן
לטגן בקצת שמן זית את הבצל + סלרי + שום ותבלינים ביחד כ 5 ד בחום בינוני
להוסיף את הרסק וכפית סוכר לעוד 4 ד אידוי
ולמלא את הסיר לפחות כפול שלוש מהחומרים ובנוסף את הסויה והיין
להביא לרתיחה ולהוריד את האש לנמוך ולהמשיך לבשל עד סוף הנוזלים אבל צריך לבדוק כל הזמן שיש מספיק
אפשרות לטעמים נוספים: כוסברה טריה,גזר,ומבחינתי זה מאוד טעים קצת פיקנטי

שום-וכל מילה נוספת מיותרת

מיד אחרי פורים לקחתי את אהובתי לחברה שלה בירושלים, סיבוב בוקר בשוק מחנה יהודה הבהיר לי סופית וחגיגית שהאביב הגיע, השום הטרי הציץ עלי מכל עבר כל השוק נמלא ריח שום טרי ובכל מקום עגלות עמוסות בירק עם הניחוח העז ואני כולי אושר ועונג – מרק שום יהיה מוכן כבר מחר שכן אנחנו נשארים ללון בעיר ואז בעוד המחשבות רצות לי בראש אני מרגיש עיניים ננעצות בי, וממש מבלי שסיפרתי את שעל ליבי היא מסתכלת עלי ואומרת ל י" מיד טלפון לירקן תגיד לו שישלח שום למסעדה בזכרון יעקב השום טרי ונהדר בדיוק כמו בשוק. לאוטו שלי השום הזה לא נכנס"ככה היא קראה את המחשבות שלי ואני באותו רגע טלפנתי לירקן ששמח מאוד לבשר לי שאכן יש לו שום טרי והוא ישמח לקלוע לי צמה ולשלוח לי אותה לנשיקה ,אז הזמנתי מיד עוד צמה ונרגעתי.

מרק שום הוא מנה עילאית חד שנתית ומדהימה . בינתיים, צריך לאכול משהו והוחלט אחרי קפה אצל מזרחי לאכול חצ'פורי קטן בחצ'פוריה שברחוב השקמה, תראו זה ממש לא חוויה מבחינת המקום ועדיף לקחת את החצ'פורי ולמצוא איזה ספסל חביב עם תצפית אבל המאפה הזה עם הגבינה והתרד בפנים פשוט טעים שזה לא יאמן וחובה לאכול אחד כזה. הם גם מכינים אותם בהזמנה ולא מראש. אספנו את אנה חברה של יקירתי ונסענו לעין כרם, יום שלישי בשבוע עין כרם שקטה ומנומנמת, סמטאות חמודות מקומות קטנים דומה מאוד לעין הוד תיירותית ונעימה, גלריות פזורות, בתי קפה, ביקור אצל עוד חברה של אנה וכוס קפה במקום החביב עליה שעושים בו גם שוקולד וגלידה והחזרתי את הבנות לסטודיו לעבוד קיבלתי המלצה מאנה לנסוע למקום שנקרא עמק רפאים שהוא רחוב שמזכיר איזשהו שילוב של זיכרון וראש פינה עמוס סמטאות אבל בלי מדרחוב ממש נחמד. בסביבות ארבע אספתי את יקירתי מהסטודיו נפרדנו מאנה ונסענו לדרכנו, ארוחת ערב בצ'קרה הייתה מדוגמת טעימה ,רומנטית, שקטה ונעימה .לילה קשה בחדר בבית המלון כי המיני בר עשה לה רעש והיא התעוררה ממנו חסרת מנוחה ורבה איתו בלילה .אבל אני אשם, כי לא הוצאתי את התקע מהשקע כדי להשתיק את המיני . על הבוקר קפה קטן אצל אלי בקפה מזרחי בשוק ,שכן נהיינו ידידים, כל שבוע במשך חמישה שבועות הגעתי אליו לקפה בזמן שאהובתי עסוקה בקרמיקה שלה ככה סיפרתי לו על הנשיקה שלי בזכרון יעקב והוא סיפר לי על ימיו בשוק התבלינים ואיך הוא פתח עם הבת שלו את בית הקפה והם עובדים יחד בקיצור הפכנו לידידים ועכשיו אין מצב שאני לא מגיע לקפה קטן או משהו לאכול אצלו. הגשם ירד בטירוף נרטבנו עד לשד עצמותינו בעיקר בגלל ההפתעה של הגשם והחניה שלא הייתה קרובה לשוק אבל היה כייף ככה להיפרד מהעיר ברומנטיות כזו ולחזור לזכרון יעקב לבשל מרק שום שמתאים בדיוק לגשם הזה שדופק על הדלת.
אני מביא לכם מתכון של מרק שום, פשוט טעים טעים טעים ואל תשכחו בין פורים לפסח בעונה הקצרה הזו הקצרצרה יש מרק שום בנשיקה.

מרק שום

1 ק"ג ראשי שום טרי ירוק
3 יח' בצל לבן חתוך לשמונה
5 יח' תפוחי אדמה קלופות חתוכות לארבע
2 ליטר ציר/מרק עוף
קורט מלח , פלפל שחור , טימין טרי

מבשלים את כל החומרים ביחד בסיר מתאים
לאחר רתיחה מנמיכים את האש ומבשלים כשעה
טוחנים את המרק ומסננים
מביאים לרתיחה
ובתאבון

אביב הגיע....

החג נושף בעורפנו, חמסין ראשון כבר מאחורינו ורבים יגיעו אחריו. בינתיים אומרים לנו שבשבוע הבא ירד שלג בחרמון אז ממש חגיגה אביבית. הילדים תכף יוצאים לחופשה ורציתי להציע לכם נופש לפני חול המועד. אנחנו בדרך כלל כמו כל שנה עובדים בחול המועד ונמצאים פה בזכרון יעקב, לכן אנחנו יוצאים עם הילדים לחופשת הפסח בזמן שכולם מתכוננים לחג. הצעה לנופש נעים שאליו יצאנו בשנה שעברה ונראה לי נפלא לפדלאות כמונו גם הנסיעה מזכרון יעקב לצפון לא ארוכה כל-כך ונתחיל....לתחנת הלינה בכרם בן זמרה יש כמה המלצות למסלולים, אני בחרתי את השוק של יום חמישי בבוקר בכפר יאסיף עם קניה של ירקות בלאדי לארוחת המנגל בצימר של לינדה וגם קצת ירקות לממולאים של יקירתי לחג. אבל הסיבה האמיתית לעצירה המכוונת והתחמנית שלי מול בני משפחתי היא כמובן חומוס אדהם המדהים במרכז הכפר, איך אפשר בלי חומוס לבוקר? זה פשע לא לעשות עצירה כזו. איזה משחה פשוטה וחלקה ואני ישר בגן העדן של ים תיכון ובאשר למשפחתי המשך הטיול.

אפשרות נוספת היא נסיעה לפקיעין, הכפר המיוחד הזה הוא כפר שגרים בו מוסלמים, נוצרים דרוזים ויהודים הוא עמוס באפשרויות בילוי כמו הסבונים של סבתא ג'מילה שהמפעל ה"קטן" שלה הפך לאטרקציה תיירותית שופעת, אפשר לשמוע הסבר על הסבונים וגם הרצאה על חיי האשה הדרוזית. בתאום מראש אפשר להזמין ארוחה ולהעביר יום שלם רק בסבונים. עצירה נוספת יכולה להיות בכפר ורדים, המקום שופע אמנים שעוסקים בקדרות, שזירת סלסלות נצרים, ציור, פיסול וגם עבודות בזכוכית, בתפן מוזיאון למכוניות והאזור מאוד נחמד כי הכל קרוב ובאמת שופע עניין. בחלק מהמקומות מתקיימות סדנאות מיוחדות לחג לילדים וחוץ מהצפיפות שבטח תהיה גדולה יכול להיות ממש נחמד.בדיוק בשל הצפיפות אנחנו בוחרים תמיד בימים הרגועים יותר אז נכון שלא תמיד יש דברים מיוחדים ובעיקר אנחנו מפספסים סדנאות או הפעלות שונות אבל לנו כמשפחה חשוב יותר המרחב ואנחנו מוכנים לשלם את המחיר.

במושב כרם בן זמרה יש מספר יקבים קטנים וחמודים עם אפשרות לטעום ולהתרשם מהיין שלהם. לא תמיד קל למצוא את היקבים או בתי הבד הבוטיקים והקטנים אבל עם סיבוב נוסף ברכב תמצאו גם תמצאו. במקרים רבים צריך לחפש את בעלי המקום ולהתעקש על הנוכחות שלהם או שלנו אבל זה נחמד ומאוד "מושבניקי" ובדרך כלל כשמוצאים אותם הם גם מכניסי אורחים והכל ממש נחמד. אנחנו לקחנו צימר אצל לינדה,המקום שלה נקרא בית בכרם והגענו לשם לפני 8 שנים בפעם הראשונה.הפעם אמרנו ניסע עם הילדים, אז יש אצלה "האט טאב" בתוך הצימר ששימש ממש תחליף בריכה לילדים שלנו בחוץ יש בריכה חביבה ביותר, נדנדות וחשוב מאוד יש מנגל ואפשר לעשות על האש . נכון שאם 3 הצימרים בתפוסה צריך לחכות למנגל אבל אני בטוח שלינדה לא תתנגד אם תבואו עם מנגל מהבית. בכל מקרה הייתה חופשה מושלמת עם הילדים, בצימר היה להם את כל החלק העליון עם מזרונים, וחוץ מהחרקים המעופפים שנעלמו עם רדת החשכה היה ממש מושלם. אני ממליץ בחום על הצימר הזה, הוא לא רומנטי או זוגי גם לא מדוגם אבל הוא בהחלט שווה את המחיר ומתאים ביותר לילדים.
בבקר אכלנו לנו ארוחת בוקר מפנקת, עוד סיבוב קטן בבריכה הפרטית ועלינו על האוטו. הנופים פשוט מרהיבים, נסענו עד צומת סאסא וירדנו בירידה התלולה שם עם הנוף עוצר הנשימה של אגם החולה. הכיוון שלנו הוא הבניאס זה הזמן הכי מתאים לטיול בשמורת הבניאס, מלפני פסח כשעם ישראל מתכונן לליל הסדר ועד אחרי כשהוא סיים את כל המחויבות המשפחתיות שלו. הגשמים בימים האחרונים בטח רק מחזקים את ההרגשה המדהימה של שפע מים, אני יודע שזו רק הרגשה ולא באמת יש לנו שפע כזה של מים אבל לעמוד ככה ליד המפלים האלו ולהרגיש את הטפטוף והתחושה של הלחות זו תחושה ממש כייפית. מגדיר צמחים קטן שהקטנה התעקשה לחפש את הפרחים ולמצוא את שמם והגודל שלהם וזמני הפריחה ועוד מידע חשוב ביותר שיעשע אותנו ביותר ואני ממליץ, היה ממש מגניב שם עם הגשר התלוי מעל הזרימה של הנחל מומלץ מאוד בעיקר לפדלאות טיולים כמונו שאוהבים לטייל אך לא נמנים עם מיטיבי הלכת. אנחנו אוהבים שבילים בטוחים ללא הרפתקאות גדולות מדי והמקום בדיוק מתאים לעניין. הכרטיס מתפצל לשני מסלולים הראשון למפל ולגשר התלוי והשני למעיינות ולמערת פאן הלו הוא אל הרועים היווני שהבניאס שימש לפי האגדה ביתו על שמו גם שם העיר פניאס שהוקמה ממש בקרבת המעיינות אך כשהערבים כבשו את העיר במאה השביעית שובש שמה בפיהם והמקום הפך להיות בניאס מאז ועד היום נשאר השם בניאס והטיול בשמורת הטבע היפה הזו נעים וקליל.

בדרך הביתה עוד הספקנו לעצור בחצור הגלילית בחנות המרוקאית שנמצאת באזור התעשיה, אוסף כלים מרוקאים צבעוניים ויפים כולל אהילים וגופי תאורה לחצר, ריהוט גן ועוד ועוד וכולל כמובן מחלקה של בדים שיקירתי תמיד מתקשה לעזוב אך בסופו של דבר לא קונה, הצבעוניות מושכת אותה אך כשצריך להחליט מה לעשות היא לא מצליחה ותמיד אומרת שתחליט בפעם הבאה....... ועכשיו כמובן צריך לאכול וההחלטה לא קלה.
יש באזור כמה אופציות בינהן "דג על הדן" עם הילדים ו"נחלים" שהחצר שלה האחורית כוללת את נחל הדן וממש מקסים שם אני בחרתי את מסעדת "פוקצ'ה בר" במתחם תחנת הדלק ליד הגושרים. יש משהו קבוע במסעדה הנעימה והפשוטה הזאת והוא האוכל, תמיד טעים מאוד בכל פעם שחזרנו במשך כמה שנים כל הזמן טעים טעים וכל אחד יכול למצוא את עצמו ברמות מחיר שוות נפש וסגנון אוכל שמשדר גם עממיות וגם סגנון יותר מיוחד והשילוב מנצח.

פורים בעייני הטבח

בתפיסת עולמי האישית העולם נחלק לשניים, בחלקו האחד נמצאים אנשים שאוהבים ורוצים לבשל עבור עצמם ועבור אחרים בחלקו השני נמצאים האנשים שאוהבים ורוצים שיבשלו להם.

אני משתייך לשני העולמות ,יש לי שני כובעים, הראשון של הבשלן שאוהב מאוד לבשל ולארח והשני הוא האכלן, שניהם יחד ממלאים את עולמי המקצועי והם גם התחביב שלי.בפורים כשאני רואה תחפושות של טבחים אני חושב לעצמי שבאופן מסוים אני מתחפש כל השנה, את התחפושת אני לובש כל יום ולפעמים גם ביום חופש שלי ובכל חג פורים חוזרת לי התובנה שכל יום הוא חג עבורי, אני משער שאותה הרגשה יש לכל האנשים שעוסקים במקצועות שגורמים להם הנאה וסיפוק.

בנוסף ל"תחפושת" הטבח משופע בעזרים במגרש המשחקים שלו שהוא המטבח,  סכינים מכל מיני גדלים וצורות ולכל אחד יש מטרות שונות שלא נפרט כרגע , תנורים,  מקררים ומערכות גז שכמעט בכל שלב נתון במשחק יש 35 מעלות חום ולמען האמת  החום מסנן את מספר השחקנים שיכולים לשחק וזה הרגע המתאים ביותר למשפט המפורסם "מי שלא יכול לסבול חום שלא יכנס למטבח". ללא ספק שפע האביזרים יוצר עניין ויש טבחים שחלק מהתפריטים שלהם ממש קשורים לריגוש מהאביזרים – אני לא שייך לז'אנר הזה וחבל אני טכנאי לא כל-כך טוב ועדיף שאשאר עם קרש וסכין כאביזרים עיקריים ולעומת זאת הטבחים האחרים במטבח שלי מסתדרים יותר ממני עם המכשור.

כזכרוני שורשי וגאה אחת מחוויות הילדות והבגרות שלי היו תמיד הפורימון השנתי של "מכבי צעיר" שהפך לאירוע המרכזי במושבה שלנו זכרון יעקב. את הילדים שלי אני לקחתי לפורימון מגיל  צעיר והשנה עופרי ביתי שלומדת בכתה ח' לוקחת חלק בהכנות לפורימון יחד עם החברים שלה לשכבה, כל מרצם וסדר יומם מסתובב סביב ההכנות לפורימון וזה מזכיר לי את ההתלהבות שלנו וההנאה שלנו מהחוויה הזו אי שם כשהיינו בגילם.

אחת המסורות שזכורה לי במיוחד מהפורימון ולצערי הפסיקו אותה הייתה לעבור בין בתי המושבה ולהתרים את התושבים לקראת הפורימון. התרומה הנפוצה ביותר היתה קופסאות שימורים ששימשו כפרסים בפורימון עצמו וכך החזרנו  את הפרסים הביתה והאמהות בעצם בישלו את הפרסים של חג פורים.

בתחילת דרכי בתור טבח כל טבחי ''העילית'' שפגשתי ודעתם הייתה מאוד נחשבת נקטו בגישה שרוטב עגבניות איכותי חייב להיות מעגבניות טריות ובשלות ובשום פנים ואופן אסור וזה עבירה על חוקי הבישול לפתוח קופסאות שימורים של עגבניות מקולפות,או חתוכות או ברסק  אני שמעתי והפנמתי .

לשמחתי כבר בתחילת דרכי הגעתי לכפר קטן הנמצא  20 דקות מרומא, קוראים לו "קסטל גנדולפו" עליו עוד אכתוב ואספר. שם עבדתי בשתי מסעדות ופתאום חשכו עייני, שוד ושבר - באיטליה שרוב המטבח שלה בנוי על רוטב העגבניות ,פותחים קופסאות שימורים ומבשלים רוטב כל כך טעים שחבל על הזמן, הבנתי שגם בזכרון יעקב אוכל להגיע לתוצאות כאלו.

חשוב לי להסביר את ההיגיון מאחורי המעשה המחפיר, כל העגבניות שמגיעות לשימורים נקראות עגבניות תעשיה וחלקן  הגדול מזן תמר שנחשב עגבנייה טעימה במיוחד. לתעשייה מגיעות העגבניות הבשלות, האדומות וכמובן הרכות ביותר ואין מתאים מהן  להכנת רטבים. מאותו רגע שנחשב עבורי מכונן מבחינה מקצועית השתנתה תפיסת עולם המטבח עבורי והבנתי שאני חייב לנסות בכוחות עצמי את כל הניסויים האפשריים וכנראה לא ארגע עד שאגיע לדרך הנכונה עבורי ואותו רוטב פשוט סימן לי דרך חדשה.

עוד בעניין שימורים , יש בית אוכל מאוד מפורסם בברצלונה שנקרא xampanyet  - עוד תשמעו עליו בכתבה על ברצלונה הוא מנוהל ע''י משפחת קרלוס שמגישה טאפסים מקופסאות שימורים כבר למעלה משבעים שנה המסעדה קטנה ויפה בחלק הגוטי של העיר והסבא נולד בדירה קטנה מעל המסעדה ועד לפני מספר שנים חי באותו מקום. יש בר גדול ומספר קטן של שולחנות,הקירות מצופים קרמיקה כחולה והמון קישוטים של פעם תמיד מלא והצבעוניות שצצה לה מכל עבר אם זה בעיצוב או באנשים השמחים ששותים ושותים משמפניירות המקומיות שנקראות קאוות או ורמוט עם סודה מסיפולוקס כמו פעם חוויה תרבותית מלאת חושים .האוכל הוא קר ומבוסס על לחם עם עגבניה ,נקניקים במיוחד החמון המקומי גבינות ומבחר גדול מאוד של טאפסים ודברים מוזרים המיוחד בו  הוא שהתפריט רובו ככולו מקופסאות שימורים.......

מתכון רוטב עגבניות שאימצתי בחום מגילי דה פיצוטו חברי היקר והוא בסיס עבודה קבוע בנשיקה.

3 קופסאות                    עגבניות כתושות ברסק של "טל וטרי"

1 ראש                          שום מעוך         

1 צרור                          תימין מפורק לעלים

60 מ"ל                         שמן זית

מלח, פלפל שחור טחון טרי וסוכר

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל220 מעלות יוצקים את תוכן הקופסאות לתבנית עמוקה, מפזרים תבלינים , תימין ושום ויוצקים שמן זית ועוטפים ברדיד אלומיניום אופים כשעה, מצננים ומסלקים את השום. טוחנים את העגבניות במעבד מזון ומסננים למרקם חלק במיוחד.