יום חמישי, 27 בינואר 2011

השוק העממי בעכו העתיקה


בתיכון המושבה בזכרון יעקב החליטו לצאת ליום טיול בעכו, ים, חומה ,מבצר עתיק מגדל שעון ולצידו מסגד, האמת שהתמונה ממש מושלמת. עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם וההיסטוריה שלה מתחילה עוד בתקופת הברונזה הקדומה. העיר הזו ידעה עליות ומורדות, כיבושים ומעבר משליט אחד לשני אחד המאפיינים היחודיים לנמל של עכו שהוא פעיל בכל שנות קיומו עד היום. בתקופה הזו אזור הגישה לשוק עובר שיפוצים מאסיביים ונבנה שם מרכז מסחרי או מגורים או משהו שמשלב את שניהם, השוק עצמו נוח לביקור והכל כמובן תלוי ביום שבו החלטנו לבקר.
למרות שהחלטתי לנסוע לעכו בעקבות הבן של הטיולים שלי לא כוללים סימון אתרים שנחשבים חובה אלא טיול וחוויה שמחוברים למקום בריחות, בצבעים ובטעמים. ומה אני אגיד לכם, השוק הזה פשוט מקסים. יש פה תחושה כמו בירושלים. שוק שנותן מענה לאוכלוסיה המקומית וגם לתיירים, יש בו מכל הטוב שאופייני לשווקים והוא צבעוני, שוקק חיים, ומעניין. נכון שהוא קטן יחסית למחנה יהודה ושוק הכרמל אך הוא תמציתי ונעים להסתובב בו, כשיצאנו מזכרון יעקב ירד פה גשם בלי הפסקה ולעכו הגענו יחד עם השמש, שיחק לנו המזל ויכולנו להנות מיום חורפי שטוף שמש.


בשוק הזה דוכני הדגים שולטים ברוב גאון, והם גם די שווים, הסחורה יפה וטרייה וכוללת גם גידול וגם דגה, היו המון סרדינים וברבוניות , הלוקוס יפה ואפילו כריש שלם, אפשר למצוא פה דגה טובה אך הכל בתנאי שנוסעים ישר הביתה. יש גם קניות לתיירים נרגילות שאני לא ארחיב אבל אני חייב להסתייג ולהזכיר לכם שהנרגילה מסוכנת מאוד לבריאות ומשתווה לחפיסות שלמות של סיגריות –  בעיקר לשמור על הילדים שלנו המתלהבים, בגדי ריקוד, צעיפים ותיקים והרבה הרבה נעליים אבל לא לזלזל בדוכן הירקות שתמיד מציע ירקות עונתיים משובחים, כולל תפוחי אדמה מלאי רגבים אך המחיר לא היה הגיוני.
התחנה הראשונה היא כמובן בחומוס סעיד, כן עומדים בתור אבל בדרך כלל התור ממש קצר, 15 ₪ למנה חומוס עם גרגרים ואותו מחיר לחומוס עם פול. החמוצים והפיתות באים "קומפלט" והארוחה טעימה ביותר ומשביעה. אני אוהב את החומוס פה וגם מרגיש תמיד בטוח לאכול אותו בעיקר בגלל כמות האנשים הגדולה שעוברת פה וזה מחייב טריות של החומוס, הפעם היו בעכו המון ילדים כמו הבן שלי או אולי קצת יותר גדולים ומאוד שמחתי לראות אותם עומדים בתור ונכנסים לאכול חומוס, אפילו שמעתי ויכוח קל בינהם על כך שמחכים בתור אבל אחד מהם הודיע שזה החומוס הכי טוב בעכו ועכשיו מחכים- אין כמו אוכל לקירוב לבבות.
אחרי העיקול של סמטת החומוס ממש בהמשך הרחוב הזה מצד ימין נמצאת חנות התבלינים שבה אני קונה כבר שנים רבות  - תבליני מדיאן כורד . החנות של מדיאן  היא חנות תבלינים לשימוש ממשי, תמצאו בה תבלינים במצבם הגולמי לפני טחינה כורכום, זנגביל, כמון, אגוז מוסקט, ועוד ועוד תבלינים בשקים גדולים והקניה העיקרית שלי פה היא תבלין הבהרט. אני קורא לו קסם המזרח. הבסיס לתבלין הוא הבאהר – הפלפל האנגלי והוא גם המכנה המשותף לכל סוגי התערובת שקיימים עירקית, כורדית, לבנונית וכו'. בתערובת שהוא מכין לי יש 12-13 סוגי תבלינים ביניהם : פלפל אנגלי, פלפל שחור, ציפורן, זנגביל, קינמון, כמון, פרחי ורדים, לימון פרסי יבש, אגוז מוסקט, כוכב אניס, ועוד כמה תבלינים שאינני זוכר. השלב המדהים הוא השלב איסוף את התבלינים, זה מושרש בכף היד שלו. אני מזמין את הכמות והוא בפשטות אוסף מבלי לשקול את התבלינים וטוחן אותם וכמובן שהכמות מדויקת והטעם תמיד אבל תמיד זהה. תמיד כשאני מגיע לפה אני נדהם מחדש מטביעת העין והתיאום עם כף היד, זה משאיר עלי רושם ואני מתפעל מזה כאילו אני פה פעם ראשונה.


יש פה בחנות מבחר של תבלינים וקסמים לגירושי שדים למיניהם כולל בתי קטורת וקומקומים להרתחה, עופרת ואיפור לעיניים, ליפות לסיבון ומיני דבש,טחינה ממתיקים ומצרכים להכנת קפה. תבניות לעוגיות מעמול ומכתש ועילי לכתישת התבלינים. הביקור פה גם נעים כי הבחור שופע סיפורים ומעשיות, הפעם הוא החליט שאני מתחזק את קרן כמו שצריך ואחרי שראה את הבן שלנו שבדיוק אצלו נפגשנו במהלך הטיול הוא הסביר שרואים לפי המראה שלו שאני שולט בבית..... ובקיצור תחנה נחמדה בדרך. תבליני מדיאן כורד השוק העממי עכו העתיקה.
הסמטאות יוצאות אל הנמל הפנימי ועכשיו בעונה הזו  הגלים מתנפצים בעוצמה, זה הזמן לקפה קטן כולל התחרדנות קלה בשמש והיום הופך למושלם.
לצהריים אפשר לאכול בלחם ודגים, מסעדה נהדרת לדגים וסלטים טריים שהדבר היחיד שחבל הוא שהיא ממש מול הים אבל כשיושבים לאכול לא רואים את הים. המסעדה נמצאת על חוף הים , צריך לצאת מהעיר העתיקה ובכיכר לפנות שמאלה עד קו החוף שם ימינה עד שתראו את המסעדה, ההגנה 30, עכו.
יום טיול שווה ביותר במרחק של פחות משעת נסיעה מהמושבה היפה שלנו זכרון יעקב אני ממליץ על הטיול הזה באמצע השבוע ולא לשכוח את הגנים הבאהים של עכו שזכו גם בפרסים ובתארים והם באמת יפים ואם אתם ביום טיול זה ממש נחמד לבקר שם.אינני מתחייב על דבר בסוף השבוע, אין לי מושג על מצב הצפיפות הדוחק והשאר.
בחרתי להביא מתכונים שלי מהנשיקה שבהם אני משתמש בבהרט ואלו מנות שאנחנו מכינים בנשיקה מתחילת הדרך תיהנו.
טלה בתנור

מצרכים:
1          צואר טלה מפורק מעצם (לבקש מאותו קצב מהולל)
3          בצלים גדולים פרוסים לפרוסות של 2 ס"מ (עובי)
4          עגבניות תמר שלמות
10        שיני שום.

למשחת התבלינים :
2          כפות דבש
2          כפות בהרט
1          כפית מלח
1          כפית פלפל
4          שיני שום כתושות
1          כפית טימין
3          כפות שמן זית
את כל התבלינים בקערית, מוסיפים שמן זית ויוצרים משחה של תבלינים

את הטלה מושחים ומורחים במשחת התבלינים מכל הצדדים, מניחים על מצע נייר כסף ומסדרים עליו ומסביבו את הבצל, עגבניות, שום , סוגרים את נייר הכסף ומעבירים את הטלה לתנור בחום 200 מעלות למשך שעה. מנמיכים את חום התנור ל 150 מעלות וצולים 5 שעות נוספות. לתת לתבשיל לנוח שעה ולהוציא מנייר הכסף. פורסים לפרוסות עבות ומגישים עם העגבניות והבצלים






מג'דרה בורגול ועדשים :

הכנת בורגול:

1 כוס בורגול עבה
1 כוס ציר מרק
שום, פלפל, מלח, כמון, בהרט , מעט סוכר

מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה עד ספיגת הנוזלים בבורגול

להכנת העדשים:

1 כוס עדשים מושרים לילה לפני הבישול
1 בצל לבן גדול קצוץ דק
ציר ירקות /בשר/עוף לפי הצורך
100 גרם רסק עגבניות
2 שיני שום קטושות
פלפל, מלח , בהרט,
1 כפית סויה,
1 כפית בלסמי,
3 כפות יין אדום
מעט סוכר

מטגנים בצל להשחמה ומוסיפים עדשים וכל התבלנים. מוסיפים ציר עד כיסוי העדשים ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש נמוכה עד שהעדשים רכות .


מחברים את העדשים עם הבורגול ויש להקפיד להפגיש בינהם כששניהם באותה הטמפרטורה. מוסיפים בצל ירוק קצוץ ושמן זית לפי הטעם בערבוב.



יום חמישי, 13 בינואר 2011

כי האדם עץ השדה


ט"ו בשבט הוא בין החגים החגיגיים יותר בעיניי, השקדיה הזו שהשנה ממש מתאחרת בפריחתה ולא באשמתה אלא באשמת לוח השנה תמיד חגיגית ומהודרת משהו ...... בט"ו בשבט פורחת ואז מגיע איזה גשם ורוחות סוערות וכל הפרחים שלה נהפכים לשטיח שתמיד הפליא אותי. אני נזכר בבוץ שנדבק לסוליות הנעליים בנטיעות ובדרך כלל גם טיול לאיזה יער שבו נוטעים. השנה ט"ו בשבט בצורה יוצאת דופן הגיע ממש ביום ההולדת שלי ואינני זוכר ארוע כזה, רציתי מאוד להכין ארוחה שבה נוכל כולנו לאסוף כספים לנטיעות בכרמל כדי לעזור לשקם את ההר הירוק תמיד אבל הבנתי שהשנה נטיעות לא יהיו שם, השנה נותנים לחורש ולטבע לעשות את שלו ולא מתערבים לו בשיקום אנחנו נצטרך להעביר את העזרה לשנה הבאה וכך נעשה. לי נותר לחגוג יום הולדת ובשנים האחרונות אני מפנק את האורחים שלי ליום הולדתי בארוחה מיוחדת השנה היא תהיה בסימן סדר ט"ו בשבט, הרבה מרכיבים מהטבע, עשבי תיבול, ירקות ופירות שקדים ואגוזים אך אל דאגה גם בשר טלה טבעי וטעים יהיה לנו בארוחה. ולפני שנתפנה לעניינים ארציים כמו ארוחה נתעכב מעט בענייני הרוח של הטבע באדיבותה של יקירתי.

ט"ו בשבט הוא הזרע והשורש הראשוני של תחילת האביב, חודש שבט הוא חודש בו נפגשים שיא החורף ותחילת האביב, הטבע מתעורר משנת החורף וקם לתחייה בדיוק חודשיים לפני פסח ומסמל חג של התחלות חדשות. זהו בדיוק הזמן "לנטוע ולזרוע שתילים" בכל התחומים בשל התנאים המיוחדים, הקרקע הטובה והנוחה לשתילה וזוהי הזדמנות נפלאה להתחיל משהו חדש בחיינו האישיים, לפי חוכמת הקבלה זהו זמן נהדר לזיווג חדש או לחיזוק קשרים קיימים ויצירת המשכיות וחיים חדשים.


אחת הדרכים היא עריכת סדר ט"ו בשבט, מנהג זה החל במאה ה – 18 ומתועד לראשונה בספר חמדת ימים שם מסופר כי מקובלי צפת העניקו לחג חשיבות נוספת והיא "סדר ליל ט"ו בשבט"  שבו אוכלים פירות בצורה מכוונת ומודעת תוך כדי שתיית יין, שירים ושיחה על משמעויות החג. שבעת המינים בהם נתברכה ארצנו חיטה, שעורה, גפן ותאנה רימון זית תמר ודבש יכולים לבנות ארוחה מלאה ועשירה .
העץ חשוב ביותר לנו האדם, הוא עבורנו מקור מזון,  והמושג ריאות ירוקות אינו מושג סתמי העץ קולט מן האויר דו תחמוצת הפחמן ופולט חמצן כך הוא משמש כמסנן לחומרים מזהמים באויר . כמובן שהוא שומר עלינו מפגעי מזג האויר, נותן לנו צל ומוסיף יופי לנוף חיינו. גם מבחינה רוחנית הצמחים והעצים עולים כנגד כוח המשיכה של כדור הארץ ומסמלים נחישות כוח רצון עז, חוסן גדול, התגברות על קשיים המשך צמיחה ואריכות ימים. לנו ניתנת ההזדמנות להתחבר לעוצמה זו בט"ו בשבט, כמו העץ גם לנו בני האדם שורשים חזקים וככל שיהיו חזקים יותר נעמוד איתנים יותר מול הרוחות הנושבות סביבנו חז"ל אמרו כי כדי להיות עץ חזק ופורה על האדם בעיקר לעשות מעשים. יעשה מעשים נכונים, ירבו ענפיו ובמקביל פירותיו והאדם יוכל לספק פירות למשפחתו ולאחרים


כמו העץ גם אנו בני האדם מתחילים חיינו כזרע, מצפים ללידת התינוק וגם לעשיית הפרי הראשון של העץ. שניהם האדם והעץ זקוקים להשגחה צמודה האכלה ותמיכה בינקותם ובהתבגרותם שניהם מכים שורש בבגרותם ולשניהם פירות בבכרותם, כמו העץ גם האדם קמל בסוף ימיו. שניהם  זקוקים לארבעת היסודות כדי להתקיים ארבעת היסודות באים לידי ביטוי גם בגלגל המזלות ובכל אחד מאתנו יש את כולם אך ט"ו בשבט הוא ביתו החם של מזל דלי ואנו יכולים להתחבר לתכונותיו הטובות של בן מזל דלי: אוהב בריות, שואף לצדק למען הזולת ולצמיחה רוחנית. זהו יום שמח שבו בא לידי ביטוי הקשר הנצחי בין בני האדם לבין הכוח העליון הוא כוח הבריאה. זוהי הזדמנות עבורנו להתחבר לרוחניות שבנו, להחליט על מעשים המציינים תהליכים חדשים ומוצלחים ולבצע אותם.

ואיך אפשר בלי רכילות זיכרונית מקומית : בשנת 1890, יצא זאב יעבץ מורה וסופר יחד עם תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב מושבתנו המדהימה לנטיעה חגיגית ובכך קבע אופי חדש לחג. נימוקו למעשה היה " למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית- הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, כרוב חן והדר, את העצים הנטעים , השושנים" היוזמה עברה ונקלטה במושבות נוספות ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על טו בשבט חג הנטיעות והקרן הקיימת עימצה מועד זה מאוחר יותר והיום אנו יכולים לראות פעילות גדולה מאוד הכוללת טיולים וסיורי טבע ברחבי הארץ ביום זה. הנטיעה באה לבנות את הארץ, להפריח שממה בכל תחום וגם בחיינו האישיים היא מסמלת את החוזק שלנו ואת אריכות הימים ואילו הפירות מסמלים את הנחת שלנו, האושר וההנאה מהחיים, נברך את כולנו שנזכה ונהנה להרבה מאלו.




מתכון לט"ו בשבט, הקרדיט לאיתן גיסין אחייני היקר ששילב קציצות טעימות ביותר ברוטב של בשר בקר או לשון ויקירתי הכינה לי ואי אפשר היה להפסיק לאכול

קציצות ברוטב פירות יבשים

לקציצות

1 ק"ג בשר טחון עדיף מעורב עוף ובקר
1 ביצה
1 בצל גדול קצוץ דק
3 שיני שום כתוש
1 צרור כוסברה קצוצה
כמון , בהרט מלח פלפל

לרוטב

מעט שמן זית
2 בצלים גדולים קצוצים
5 שיני שום מעוכות
מיכל 260 גרם של רסק עגבניות
מיץ מלימון אחד
בהרט, אגוז מוסקט מגורר, מעט כמון, כף סוכר
ציר עוף \ או מרק עוף מספיק כדי כמעט לכסות את הקציצות אם אין אז מים
מעט משמשים מיובשים, שזיפים מגולענים מיובשים וצימוקים
מלח פלפל

הכנת הקציצות

1. מטגנים את הבצל ואת השום עד שהם זהובים, מקררים
2. מוסיפים את הבצל לכל שאר החומרים של הקציצה ולשים אפשר להוסיף מעט פירורי לחם. יוצרים קציצות
3. מחממים שמן במחבת , מטגנים קלות את הקציצות כדי לסגור אותן
4. מוציאים לנייר סופג ושומרים בצד.

הכנת הרוטב

5. באותה מחבת מטגנים את הבצל והשום לרוטב
6. מוסיפים את רסק העגבניות מערבבים כדקה.
7. מתבלים בלימון , בהרט, אגוז מוסקט , כמון , סוכר, מלח פלפל
8. מוסיפים ציר עוף.
8. מוסיפים את הפירות היבשים.
9. נותנים לרוטב להתבשל 20 דק יחד. ואז מוסיפים את הקציצות מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כ- 20-30 דקות.


אתם מוזמנים לכתוב לי, להגיב, לספר לי איך המתכון או אם מצאתם שיפורים אשמח מאוד לשמוע דעותיכם.

חג שמח וטעים רונן קרן והנשיקה



יום חמישי, 6 בינואר 2011

אוי ברצלונה ברצלונה....




ברצלונה בירת מחוז קטלניה היא ללא ספק אחת הערים המרתקות ב"עולם הישן". היא לא היפה בערי אירופה, אך לעומת זאת היא עיר מלאת תענוגות שמגישה לכם אותן בעצם השוטטות ברחובותיה. העיר מקרינה אירופאיות, שדרות, גנים מטופחים וריח של אירופה אבל משהו גורם לנו להרגיש שאנחנו במזרח התיכון – ואכן היא דומה לחיפה, אשדוד וערים אחרות הבנויות עם הגב לים. אין היגיון במבנה שלה. ישן מתערבב בחדש, מרכזים מסחריים ושווקים, פאר ופשטות גרים יחד וערבוביה זו נותנת לנו להרגיש, יחד עם נחמדות האנשים ומנוחת הצהריים שלהם, נוח ונעים וכמובן מענג לתור בה.

אתמקד ישר בלב המדהים של העיר הזאת - השוק הכי טוב בעולם לעניות דעתי, הפופולארי ביותר בכל ספרד ורבים מחובבי הגסטרונומיה עולים אליו לרגל מכל העולם – לה בוקרייה.למען הדיוק, שדרת "לה רמבלס" הם הלב והשוק הוא מרכזו.
השדרה עצמה ארוכה מאוד, היא מתחילה בנמל ומגיעה עד כיכר קטאלוניה. לאורכה דוכנים עמוסי כל טוב, מופעי רחוב, ובקרבתה : המוזיאון הימי,  בניין האופרה- חובבי המוזיקה יגלו בית אופרה איכותי – Gran Teatre del Liceu וכדאי לנסות להשיג כרטיסים להצגת הערב כל יום ב- 14:00 בקופות, ועוד.

לשוק יש מספר כניסות אף אלו שמצד השדרה צבעוניות במיוחד, בפעם הראשונה שהגעתי לשוק לפני הרבה שנים, בלטו מאוד ומשכו את תשומת ליבי דוכני הבשר ובהם הנשים מטופחות למשעי, בביגוד מסוגנן, איפור מוקפד, לק מושלם בציפורניים, עטופות חלוקים לבנים מעל הלבוש. אלו גבירותיי ורבותיי הקצביות של השוק, ביד אחת אוחזות סכין קצבים חדה במיוחד וביד השנייה את נתח הבשר שעובר טיפול מקצועי ביותר. אני נמשכתי כמו מגנט ולא יכולתי לזוז במשך חצי שעה מאותו דוכן ומבטי התמקד בחוויה הבלתי נשכחת ומיוחדת עבורי שכן אצלנו נשים לא שייכות לעולם הזה ופה פתאום הן השולטות, מחייכות, מלאות אושר וחיוניות, מחזה עוצר נשימה שלא אשכח לעולם. 




טיפ קטן לאוהבי הסכינים- חנות מיוחדת שמתמחה בנושא.  בכיכר קטנה ברובע הגוטי שנקראת: barcelon – solingen paris   ,והכתובת: placa del pi
ככל שהמשכתי לשוטט בין הדוכנים, התברר לי שברובם החנוונים הם בעצם חנווניות ללא ספק מיוחד לשוק הזה מכל שווקי אירופה -  שליטה כמעט מוחלטת של הנשים בכל המחלקות: דוכני דגים, פירות הים שלמעט במזרח הרחוק לא ראיתי כזה שפע ומבחר. הדגה מגיעה גם מהים התיכון וגם מהאוקיינוס האטלנטי, ויוצרת מגוון ושפע שכמובן בא לידי ביטוי במסעדות, בפאבים ובכל מקום בו מוגשת צלחת.


ברצלונה נחשבת למוזיאון עירוני, ברחובותיה תמצאו סגנונות בניה מרובים, הבולט ביניהם ומפוזר בכל העיר הוא האדריכל אנטוני גאודי אי קורנט שתרם רבות והפך אותה למוזיאון למטייל. גאודי נולד למשפחת אמני קרמיקה בקטלוניה וכאדריכל מודרני השתייך לתנועת האר נובו. הוא יצר כל חייו בברצלונה ודבר זה ניכר בהחלט בעיר. בעבודותיו הוא משלב הרבה קרמיקה וחיפויי פסיפס שהם אלמנטים קטאלנים מובהקים. אחת העבודות הראוותניות והבלתי גמורות שלו  שהפכה גם לאחד מסמלי העיר היא "כנסיית המשפחה" – Sagrada Familia . עברו שנים רבות עד להבנת התכנון שלה כדי לסיים אותה. פארק גואל יכול גם הוא לתת לכם הצצה אל נבכי מוחו הפרוע של אמן זה שנהרג בתאונת חשמלית כשהלך לאחור במהלך עבודה ונדרס. בין העבודות שנמצאו לאחר מותו היה גורד שחקים שתכנן לבנות בניו יוקר ותכניות אלו שמשו בסיס לבניין שיחליף את מגדלי התאומים.

בפעם הראשונה ההיא שהגעתי לברצלונה עם יקירתי, ישנו בקוסטה בראווה מרחק  45 דקות נסיעה מהעיר, אני לא ממליץ על הסידור הזה אבל מכיוון שהיה לנו רכב השתמשנו בו ונסענו לטיול לכיוון דרום צרפת. אני ממליץ בחום לשכור רכב ליום או ליומיים מתוך העיר, לעשות הפסקה מהבניינים, הצפיפות ולצאת למרחבים.
הכנסייה ומנזר המונסרט שבהם נמצאת המדונה השחורה נמצאים על "ההר המשונן" כפי שהוא נקרא בספרדית. את החוויה של העלייה עם הרכב לכיוון המנזר לא נשכח לעולם שכן בעליה הזו גילינו בפעם הראשונה שיקירתי  המקסימה סובלת מפחד גבהים. זה התחיל בהתקף צחוק שלא הפסיק ונמשך לבכי קורע לב שאינו קשור למציאות. הר המונסרט מתרומם לגובה של 1241 מטרים מעל הנהר Llobregat ומרוחק כ- 60 ק"מ מברצלונה (ממוצע של שעה נסיעה לכל כיוון).  למרחוק נראה המונסרט כמצודת רפאים ענקית דבר שגרם גם למלמול בלתי נפסק ככל שהבתים למטה הפכו קטנים והמצודה גדלה. עד שהגענו לרכס שעליו יושבת המצודה יקירתי לא הסכימה בשום פנים לרדת מהרכב ולכן לא נכנסנו למתחם אבל כשחזרנו לארץ הבטחנו שעוד נחזור לשם.
האגדה על מונסרט מגוללת את סיפור מציאת הפסל של מדונה השחורה אשר מוכרזת כפטרונית של קטלוניה ואליה מתקיים פולחן. עד היום בנות רבות נושאות את השם מונסרט, כמו זמרת האופרה המפורסמת מונסרט קבליה.  הטבע הייחודי של נוף מחורץ, המשדר מיסטיקה ומסתורין, חובר באופן טבעי לדת ויוצר את התנאים להקמת כנסיה ומנזר במקום.
הנזירים, פתחו במקום קונצרן כלכלי מפותח- ייצור דבש גבינות, וליקר אגוזים ידוע. יש מלון למי שרוצה קצת שקט . ישנם במתחם גם מסלולי הליכה בטבע משולטים, מפות של האזור והסברים שונים על הצומח והחי באזור כולו. יש מסלולים קצרים שנמשכים כשעה וחצי לערך, וכאלה ארוכים יותר. כמובן כפי שאתם מבינים לא עשינו דבר מאלו אבל באמת אני ממליץ בחום המקום מדהים, קסום ובפעם הבאה שנגיע לברצלונה יחד נעלה שוב לחוויה מתקנת.



קרם קטלן

בניגוד למקור המנה הזאת מתובלת עם פסיפלורה ומכילה שמנת מתוקה בנוסף לחלב ועל כן עשירה יותר

חומרים:

700 מ''ל                שמנת מתוקה
300 מ''ל                חלב
4 יחידות                 פסיפלורה – חותכים ומוציאים בעזרת כף את הפרי
6                           חלמונים
150 גרם               סוכר
1 תפוז                   גרדת קליפה

אופן ההכנה :

מבשלים את החלב והשמנת יחד עם קליפת תפוז עד לרתיחה מורידים מהאש ומשהים 20 דק' .
במיקסר מקציפים חלמונים וסוכר לתערובת בהירה ותפוחה ומערבבים עם התבשיל.

בינתיים מחממים תנור ל 150 מעלות.

יוצקים את הקרם לכלים אישיים בקוטר 12 ס"מ ואופים באמבט מים רותחים כ- 30 דק'. כשיוצא עדיין רוטט מעט אך זה בסדר – בקירור יתקשה.

רצוי להכין יממה לפני ההגשה, אם רוצים אפשר לפזר סוכר חום ולהשחים בגריל לפני הגשה כמו קרם ברולה.










יום שבת, 1 בינואר 2011

אפשר גם אחריי....


בשנה שעברה נסעתי לברלין עם חברים ובידיעה שבזמן השהות שלי שם אתנתק זמנית מהמשמעות של המקום עבורי כמי שגדל בבית עם אמא ניצולת שואה. הפעם הראשונה על אדמת גרמניה, לא איפשרה לי להתנתק וכל החוויה היתה מוזרה ובעיקר שנויה במחלוקת, למען האמת חשבתי הרבה על קרן ועל כמה לא היה מתאים שניסע הנה לנופש, תנועת הרכבות היתה צורמת משהו....  אני נסעתי להתאוורר קצת עם 2 חברים והאמת שנחתי וצחקתי כל-כך הרבה בארבעת הימים האלו שהיה שווה ביותר, לא חשוב איפה אני יודע שניצחנו.


תקופת חג המולד בברלין היא אורגיה הולכת ומתעצמת של קניות, יין חם ואם התמזל מזלכם - גם שלג. תקופה שמגיעה לשיאה בערב הסילבסטר עם הוללות פראית והתפוצצות אפוקליפטית של זיקוקי דינור. למעשה, ההתרחשות בברלין בתקופה זו היא כה רבה ומסועפת שקל מאוד ללכת לאיבוד בתוך שפע האפשרויות. השווקים הם הלחם והחמאה של כל חג מולד אירופאי ראוי לשמו. לנו התיירים הלא נוצריים שווקי החג הם שינוי מרענן, הצבעוניות המדהימה כובשת את העין ממרחקים וממגנטת. עיר ענקית ברלין, בעלת משמעויות רבות היסטוריות תרבותיות ובנוסף בשנים האחרונות לאחר נפילת החומה נהפכה העיר לשם דבר עולמי בחיי הלילה, מסעדות, פאבים, קאזינו, מועדונים ועוד ממש מקום של בליינים.

בתקופה זאת של השנה אם תשכחו לרגע מהדחף למצוא את המיוחד והמקומי, ולסמן את המוזיאונים והאתרים, מובטחת לכם הנאה שלמה מהשווקים המפוזרים ברחבי העיר במיוחד לחג. הם נראים אותו הדבר אבל בכל זאת, לכל שוק את הדגש והייחוד שלו וכיף להתעכב וליהנות מהם.  הכל הכל טעים שקדים מסוכרים, בשרים על הגריל ויין חם שטס ישר לראש הם מרכיבים חיוניים בחוויה.שוקולדים ,תפוחי העץ המצופים קרמל אדום שמזכיר את הילדות , קרמבואים צבעוניים, וכמובן הסיידר המחוזק שחימם את ליבנו לפני אכילה בלתי פוסקת של נקניקיות, כרוב, וקרטופלך שזה אומר תפוח אדמה.

עם כל הכבוד לכל אלו, הדוכן הראשון שמשך את ליבנו ואפנו היה דוכן הנקניקיות המפורסמות שבמקומות הטובים נצלות על גריל מדהים. תיבת ברזל עמוקה, עגולה וכמובן ענקית שמעליה רשת גריל קשורה בשלוש פינות למנוף בעל ציר עם גלגלת שלפי הצורך ורמת הצלייה מרימים ומורידים את הרשת. חשוב לציין שהשליטה במידת חום הבישול בכל שיטות הבישול באש פתוחה חשובה מאוד ומכריעה בטיב התוצאה, וכמובן שהשליטה במתקן הזה מקסימלית. בשיא הקור ששרר בחוץ עם אף אדום, שותים בירות  ואוכלים נקניקיות בכל פינה בעיר ובכל רחבי גרמניה. זה גם הזמן להזכיר שאני עם 2 חברים בנים ולכן ההרפתקה התאפשרה שהרי ברור שהיינו צריכים להפסיק את החגיגה עוד בהתחלה אם היינו נוסעים עם החברות היקרות שלנו.

בחלק מהדוכנים היו מצליות ענק מברזל שבצורה שמרנית ובסדר מופתי היו בהם שלושה תבשילים קבועים. בראשון פטריות שמפיניון צלויות בכמות מאוד גדולה של בצל מטוגן שחום שהצלייה בחום נמוך במצלית ברזל עבה באיטיות הזו גורמת לבצל לא להישרף והסוכר שבתוכו נהפך לקרמל. ברגע הנכון מוסיפים את הפטריות, בתהליך הבישול הנוזלים יוצאים מהפטריות ולא נותנים לבצל להגיע לרמת קרמל גבוהה שבקלות תהפוך אותו ממתוק למר.
במחבת השני היו תפ"א שנראה שבושלו חלקית קודם ונצלים בשומן ובקוביות קטנטנות של ביקון ,ובשלישי תבשיל שנראה כמו עלי מנגולד ותרד קצוץ עם נקניקיות שלשמחתי היה טעים מאוד.


לכבוד הנסיעה התעניינתי כרגיל והכנתי לי רשימת מסעדות לבדיקה ועבודה אבל הפעם לא הגעתי לאכול בתשעים אחוז מהן, די חבל לי, ברלין היא בירה קולינרית וקורים בה דברים ממש מעניינים אבל השווקים ואוכל הרחוב תמיד מושך אותי ובמיוחד פה עם האסתטיקה והסדר המופתי ובנוסף העניין הוזיל את הטיול משמעותית.


בכל זאת אמליץ על מסעדה ותיקה מאוד בסגנון ועיצוב בר ישן וכפרי באמצע עיר מודרנית בשם Xantener Eck  בכתובת Xantener Strasse 1 10707 Wilmersdorf, Berlin
טלפון: 030-8844721
שעות פעילות: 9:00 עד 24:00
קהל:
תחבורה ציבורית: חשמלית: Adenauerplatz
כתובת אינטרנט :  http://www.xantenereck.de 

ממרק תפ"א אדמה עד שניצלים של עגל שמצאנו סוף כל סוף. אחד החברים שלי ששומר מסורת ברמת הלייט מצא את עצמו. כל החוויה לאכול במקום כזה עשתה לנו טוב בנשמה  בשילוב בירות שעשו לנו טוב בראש.אנקדוטה קטנה שחלפה בראשי היא שחלק גדול מהאוכלוסייה בארץ ישראל בטוחים שתפריט שניצל עם פירה בארוחת הצהריים הוא מקומי ים תיכוני.

אני ממליץ בחום על סיור מודרך של אישה חביבה ביותר בשם לאה           049177277783
כדאי לתאם אתה מראש והיא מאוד מאוד נחמדה.

מתכונים למיטיבי לכת

ספריבס טלה בכרוב ותפוח אדמה

בפי הקצבים נקרא החלק פלדה טלה – זהו חלק הצלעות האחוריות שהבשר שלו נטחן בדרך-כלל לקציצות. הוא לא נמכר בדרך כלל עם הצלעות ויש לבקש מהקצב חלק מסוים זה פרוס לפי הצלעות.
הסיבה לשמה החלטתי על מתכון זה היא שימוש בחומר גלם קצת שונה בתבשיל שאינו אופייני לו וזאת על פי המסורת הגרמנית צרפתית. והחיבור הקלאסי לכרוב ותפ"א
כמובן שהקלאסיקה האירופאית לא כשרה.


חומרים:

1 ק"ג                צלעות אחוריות של טלה (פלדה) פרוסות
1 ליטר              ציר בקר
קורט                 פלפל שחור
קורט                 מלח
10 שיני             שום פרוסות עבה
5 יחידות            תפוחי אדמה בינוניים שטופים עם קליפה פרוסים לאורכם ל - 4  פלחים.
1/4 כוס             שמן זית משובח
1 יחידה            כרוב חתוך לרצועות דקות
1 בקבוק           יין לבן אחד שרדונה סומק

במחבת ברזל כבדה משומנת מעט, צולים את הצלעות המתובלות במלח ופלפל ומשחימים מכל הכיוונים. מוסיפים את תפוח האדמה,כרוב ,יין לבן, שום, טימין , ומכסים בציר בקר. מניחים מכסה ומבשלים במשך 3 שעות על אש נמוכה כאשר כל שעה בודקים את הנוזלים. אם יש צורך מוסיפים והופכים את הצלעות. לאחר 3 שעות מסירים את המכסה ומעבירים לתנור שחומם מראש ל150 מעלות לשעתיים נוספות.



כרוב ממולא פטריות, גבינות וחזה אווז מעושן  - 4 מנות :

חומרים :

1 יחידה            כרוב ללא ה"גזע"
250 גרם          פטריות שמפניון קצוצות
100 גרם          חזה אווז מעושן קוביות קטנטנות
2 שיני               שום כתושות
1 כף                 קמח
1 כף                 חמאה
2 כוסות             חלב
50 גרם             גבינת גאודה
80 גרם             גבינת עזים פרומעז
80 גרם             גבינת עזים סנט מור
מלח ופלפל שחור טחון טרי
טימין,  קאין, פטרוזיליה לפי הטעם

הכנות:

בסיר עם מים רותחים ולימון מבשלים את הכרוב עד להיפרדות העלים (לא לבשל יותר מדי).
במחבת מטגנים את הבייקון, מוסיפים הפטריות ומתבלים.
בסיר קטן ממיסים חמאה ומוסיפים קמח, מערבבים כ-2 דקות, מוסיפים חלב, מערבבים ומבשלים כ- 15 דקות עד שמסמיך. מתבלים ומוסיפים את הגבינות.

שיטת פעולה:
על משטח עבודה מניחים נילוןן נצמד ועליו מניחים 4-5 עלי כרוב רחבים. מורחים את המורניי ומניחים עוד 4-5 עלים. מוסיפים את הפטריות והבייקון וממשיכים הלאה בשכבות.
אוספים את שולי הניילון, מעצבים לצורת כדור ומצמידים היטב. כשהכרוב חוזר לצורה המקורית מורידים את הניילון.
מחממים תנור לחום גבוה 200 מעלות, ואופים כ-10 דקות כשבסיס הכרוב כלפי מעלה.
מגישים את הכרוב בשלמותו.