יום שבת, 1 בינואר 2011

אפשר גם אחריי....


בשנה שעברה נסעתי לברלין עם חברים ובידיעה שבזמן השהות שלי שם אתנתק זמנית מהמשמעות של המקום עבורי כמי שגדל בבית עם אמא ניצולת שואה. הפעם הראשונה על אדמת גרמניה, לא איפשרה לי להתנתק וכל החוויה היתה מוזרה ובעיקר שנויה במחלוקת, למען האמת חשבתי הרבה על קרן ועל כמה לא היה מתאים שניסע הנה לנופש, תנועת הרכבות היתה צורמת משהו....  אני נסעתי להתאוורר קצת עם 2 חברים והאמת שנחתי וצחקתי כל-כך הרבה בארבעת הימים האלו שהיה שווה ביותר, לא חשוב איפה אני יודע שניצחנו.


תקופת חג המולד בברלין היא אורגיה הולכת ומתעצמת של קניות, יין חם ואם התמזל מזלכם - גם שלג. תקופה שמגיעה לשיאה בערב הסילבסטר עם הוללות פראית והתפוצצות אפוקליפטית של זיקוקי דינור. למעשה, ההתרחשות בברלין בתקופה זו היא כה רבה ומסועפת שקל מאוד ללכת לאיבוד בתוך שפע האפשרויות. השווקים הם הלחם והחמאה של כל חג מולד אירופאי ראוי לשמו. לנו התיירים הלא נוצריים שווקי החג הם שינוי מרענן, הצבעוניות המדהימה כובשת את העין ממרחקים וממגנטת. עיר ענקית ברלין, בעלת משמעויות רבות היסטוריות תרבותיות ובנוסף בשנים האחרונות לאחר נפילת החומה נהפכה העיר לשם דבר עולמי בחיי הלילה, מסעדות, פאבים, קאזינו, מועדונים ועוד ממש מקום של בליינים.

בתקופה זאת של השנה אם תשכחו לרגע מהדחף למצוא את המיוחד והמקומי, ולסמן את המוזיאונים והאתרים, מובטחת לכם הנאה שלמה מהשווקים המפוזרים ברחבי העיר במיוחד לחג. הם נראים אותו הדבר אבל בכל זאת, לכל שוק את הדגש והייחוד שלו וכיף להתעכב וליהנות מהם.  הכל הכל טעים שקדים מסוכרים, בשרים על הגריל ויין חם שטס ישר לראש הם מרכיבים חיוניים בחוויה.שוקולדים ,תפוחי העץ המצופים קרמל אדום שמזכיר את הילדות , קרמבואים צבעוניים, וכמובן הסיידר המחוזק שחימם את ליבנו לפני אכילה בלתי פוסקת של נקניקיות, כרוב, וקרטופלך שזה אומר תפוח אדמה.

עם כל הכבוד לכל אלו, הדוכן הראשון שמשך את ליבנו ואפנו היה דוכן הנקניקיות המפורסמות שבמקומות הטובים נצלות על גריל מדהים. תיבת ברזל עמוקה, עגולה וכמובן ענקית שמעליה רשת גריל קשורה בשלוש פינות למנוף בעל ציר עם גלגלת שלפי הצורך ורמת הצלייה מרימים ומורידים את הרשת. חשוב לציין שהשליטה במידת חום הבישול בכל שיטות הבישול באש פתוחה חשובה מאוד ומכריעה בטיב התוצאה, וכמובן שהשליטה במתקן הזה מקסימלית. בשיא הקור ששרר בחוץ עם אף אדום, שותים בירות  ואוכלים נקניקיות בכל פינה בעיר ובכל רחבי גרמניה. זה גם הזמן להזכיר שאני עם 2 חברים בנים ולכן ההרפתקה התאפשרה שהרי ברור שהיינו צריכים להפסיק את החגיגה עוד בהתחלה אם היינו נוסעים עם החברות היקרות שלנו.

בחלק מהדוכנים היו מצליות ענק מברזל שבצורה שמרנית ובסדר מופתי היו בהם שלושה תבשילים קבועים. בראשון פטריות שמפיניון צלויות בכמות מאוד גדולה של בצל מטוגן שחום שהצלייה בחום נמוך במצלית ברזל עבה באיטיות הזו גורמת לבצל לא להישרף והסוכר שבתוכו נהפך לקרמל. ברגע הנכון מוסיפים את הפטריות, בתהליך הבישול הנוזלים יוצאים מהפטריות ולא נותנים לבצל להגיע לרמת קרמל גבוהה שבקלות תהפוך אותו ממתוק למר.
במחבת השני היו תפ"א שנראה שבושלו חלקית קודם ונצלים בשומן ובקוביות קטנטנות של ביקון ,ובשלישי תבשיל שנראה כמו עלי מנגולד ותרד קצוץ עם נקניקיות שלשמחתי היה טעים מאוד.


לכבוד הנסיעה התעניינתי כרגיל והכנתי לי רשימת מסעדות לבדיקה ועבודה אבל הפעם לא הגעתי לאכול בתשעים אחוז מהן, די חבל לי, ברלין היא בירה קולינרית וקורים בה דברים ממש מעניינים אבל השווקים ואוכל הרחוב תמיד מושך אותי ובמיוחד פה עם האסתטיקה והסדר המופתי ובנוסף העניין הוזיל את הטיול משמעותית.


בכל זאת אמליץ על מסעדה ותיקה מאוד בסגנון ועיצוב בר ישן וכפרי באמצע עיר מודרנית בשם Xantener Eck  בכתובת Xantener Strasse 1 10707 Wilmersdorf, Berlin
טלפון: 030-8844721
שעות פעילות: 9:00 עד 24:00
קהל:
תחבורה ציבורית: חשמלית: Adenauerplatz
כתובת אינטרנט :  http://www.xantenereck.de 

ממרק תפ"א אדמה עד שניצלים של עגל שמצאנו סוף כל סוף. אחד החברים שלי ששומר מסורת ברמת הלייט מצא את עצמו. כל החוויה לאכול במקום כזה עשתה לנו טוב בנשמה  בשילוב בירות שעשו לנו טוב בראש.אנקדוטה קטנה שחלפה בראשי היא שחלק גדול מהאוכלוסייה בארץ ישראל בטוחים שתפריט שניצל עם פירה בארוחת הצהריים הוא מקומי ים תיכוני.

אני ממליץ בחום על סיור מודרך של אישה חביבה ביותר בשם לאה           049177277783
כדאי לתאם אתה מראש והיא מאוד מאוד נחמדה.

מתכונים למיטיבי לכת

ספריבס טלה בכרוב ותפוח אדמה

בפי הקצבים נקרא החלק פלדה טלה – זהו חלק הצלעות האחוריות שהבשר שלו נטחן בדרך-כלל לקציצות. הוא לא נמכר בדרך כלל עם הצלעות ויש לבקש מהקצב חלק מסוים זה פרוס לפי הצלעות.
הסיבה לשמה החלטתי על מתכון זה היא שימוש בחומר גלם קצת שונה בתבשיל שאינו אופייני לו וזאת על פי המסורת הגרמנית צרפתית. והחיבור הקלאסי לכרוב ותפ"א
כמובן שהקלאסיקה האירופאית לא כשרה.


חומרים:

1 ק"ג                צלעות אחוריות של טלה (פלדה) פרוסות
1 ליטר              ציר בקר
קורט                 פלפל שחור
קורט                 מלח
10 שיני             שום פרוסות עבה
5 יחידות            תפוחי אדמה בינוניים שטופים עם קליפה פרוסים לאורכם ל - 4  פלחים.
1/4 כוס             שמן זית משובח
1 יחידה            כרוב חתוך לרצועות דקות
1 בקבוק           יין לבן אחד שרדונה סומק

במחבת ברזל כבדה משומנת מעט, צולים את הצלעות המתובלות במלח ופלפל ומשחימים מכל הכיוונים. מוסיפים את תפוח האדמה,כרוב ,יין לבן, שום, טימין , ומכסים בציר בקר. מניחים מכסה ומבשלים במשך 3 שעות על אש נמוכה כאשר כל שעה בודקים את הנוזלים. אם יש צורך מוסיפים והופכים את הצלעות. לאחר 3 שעות מסירים את המכסה ומעבירים לתנור שחומם מראש ל150 מעלות לשעתיים נוספות.



כרוב ממולא פטריות, גבינות וחזה אווז מעושן  - 4 מנות :

חומרים :

1 יחידה            כרוב ללא ה"גזע"
250 גרם          פטריות שמפניון קצוצות
100 גרם          חזה אווז מעושן קוביות קטנטנות
2 שיני               שום כתושות
1 כף                 קמח
1 כף                 חמאה
2 כוסות             חלב
50 גרם             גבינת גאודה
80 גרם             גבינת עזים פרומעז
80 גרם             גבינת עזים סנט מור
מלח ופלפל שחור טחון טרי
טימין,  קאין, פטרוזיליה לפי הטעם

הכנות:

בסיר עם מים רותחים ולימון מבשלים את הכרוב עד להיפרדות העלים (לא לבשל יותר מדי).
במחבת מטגנים את הבייקון, מוסיפים הפטריות ומתבלים.
בסיר קטן ממיסים חמאה ומוסיפים קמח, מערבבים כ-2 דקות, מוסיפים חלב, מערבבים ומבשלים כ- 15 דקות עד שמסמיך. מתבלים ומוסיפים את הגבינות.

שיטת פעולה:
על משטח עבודה מניחים נילוןן נצמד ועליו מניחים 4-5 עלי כרוב רחבים. מורחים את המורניי ומניחים עוד 4-5 עלים. מוסיפים את הפטריות והבייקון וממשיכים הלאה בשכבות.
אוספים את שולי הניילון, מעצבים לצורת כדור ומצמידים היטב. כשהכרוב חוזר לצורה המקורית מורידים את הניילון.
מחממים תנור לחום גבוה 200 מעלות, ואופים כ-10 דקות כשבסיס הכרוב כלפי מעלה.
מגישים את הכרוב בשלמותו.














תגובה 1:

  1. מזל טוב לבלוג החדש.
    נראה שחיידק הכתיבה דבק בך. נחמד יותר לכתוב בבלוג ולא בעתון עם דד-לליין.
    אני משוכנעת שיהיה נעים וטעים טעים.
    ציפי

    השבמחק