חודש ינואר הוא חודש עמוס אירועים במשפחה שלנו, לכן אם מתאפשר אנו נחים מכל הארועים בחודש פברואר. יקירתי הזמינה לנו חופשה קרירה וחורפית בירושלים וכך מצאנו עצמנו שעה ורבע מזכרון יעקב בארץ אחרת, ממש חו"ל. בדרך כלל האוטו נוסע לבד דרך שדרות שז''ר ופונה שמאלה לרחוב אגריפס לשוק מחנה יהודה אבל הפעם החלטתי להגיע ישר למלון הממוקם בשדרות ממילא שהייתה שכונת עבר בירושלים וכיום זהו שמו של מתחם קניות, מלונות ומגורים יוקרתי הנושא את שם השכונה, בעמק המקשר בין שער יפו בעיר העתיקה לעיר החדשה. השכונה הוקמה כשכונת סוחרים ובעלי מלאכה יהודים וערבים, ושגשגה כחלק מהמרכז המסחרי של העיר. בין השנים 1948 - 1967 הייתה השכונה בשטח ההפקר בין ישראל וירדן, בתים רבים בה נהרסו ומצבה הידרדר. לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להרסה ולבנות את המתחם מחדש בחלוקה לאזורי מגורים, מלונאות, מסחר ומשרדים, באחד ממיזמי הבנייה הגדולים, היקרים והארוכים בתולדות העיר המודרנית.
ממילא ממוקמת במרכז קו התפר בין מזרח למערב ירושלים בעמק שהוא המשכו הטבעי של גיא בן הנום, למרגלות העיר העתיקה הממוקמת על רכסי ההרים הסמוכים אובייקטים היסטוריים רבים תוחמים את האתר: מגדל דוד, שער יפו, חומת העיר העתיקה ועוד רבים נוספים. פירוש השם ממילא בערבית הוא "זה שבא מאלוהים".
השדרה משוחזרת באופן מדהים ויוצרת אדריכלות עתיקה, קיימת ומתחדשת . מלון "ממילא" הוא מלון חדש והחורף הזה יצא במבצעים חביבים למדיי מבחינת המחירים. הוא מעוצב בקו מודרני ונקי, השרות מוקפד ביותר אך עם ולמרות זאת הרגשנו בו נוח ונעים. ארוחת הבקר היא אחת האסטטיות שראינו וגם מגוונת וטעימה. אני ממליץ לכם בחום לבדוק את האפשרויות במלון במידה ואתם מתארחים בירושלים, אנחנו מצאנו מבצע שבו שילמנו כמעט חצי מחיר מהמחיר הרשמי והיה שווה ביותר.
למי שלא הרגיש את חווית התיירות עד הכניסה לשער יפו ותחילת העיר העתיקה הזכורים לנו מילדות, כמויות התיירים והמעבר בין הסמטאות של הרבעים יכניסו אתכם לאווירה. לאורך רחוב דוד – הוא הרחוב הראשי של השוק ילדים מסתובבים עם מנשאים ועליהם מיצי פירות טריים וקרים, רוכלים מברכים לשלום מרחוק וכל אלו מזכירים לנו יחד עם שמש אביבית מדהימה שנפלה עלינו בחודש ינואר את אגן הים התיכון במיטבו.
הירידה בין הדוכנים הצבעוניים שלא משתנים לעולם נותנת את הרגשת התרבות המקומי שמרגישים לדוגמא בגראנד בזר באיסטנבול שאני כל כך אוהב ואיזה כייף שיש לנו משלנו.
ה"תקלה" שלי מתחילה בצומת המרכזית של רחוב דוד , ימינה פונה לרובע היהודי ולקארדו ושמאלה לשוק הקצבים שכשמו כן הוא, שוק הבשמים שבו מוכרים תבלינים ושוק הצורפים שבו כוכים רבים שבהם מוכרים אוכל. אין סיכוי שיקירתי תפנה יחד איתי ברחוב הזה, וזו הנקודה בה דרכינו מתפצלות ונפרדות - היא ממשיכה ימינה לכיוון הקארדו שברובע היהודי ואני לבדי נכנס לשוק הצורפים לבדוק מה קורה בכורים ובין הפתיליות. אזור זה נחשב כבר ברובע המוסלמי ולצערי המתחם שאני מרשה לעצמי לשוטט מפאת המצב הביטחוני הוא טווח של 50 מטר בלבד וחבל. אני גם לא ממליץ להכנס לשם אבל לפחות מספר ומעביר לכם את החוויה. מקבץ ירקות הבלדי ,התבלינים המקומיים ומבחר הבשרים נותנים לי תמיד השראה למנות חדשות. החשק לאכול שממש ממש לא קשור לרעב משבית לי את ההיגיון ואז באופן פתאומי אני רואה מסעדה קטנה עם איש מבוגר בכניסה שמסתכל עלי בעיניים גדולות ובלי לדבר הרבה אני מוצא את עצמי יושב עם צלחת של חמוצים ומחכה ,האדון ניגש אלי ובמקום לדבר מזמין אותי לחדר הפנימי עם הסירים, אני מצביע על כולם ורוצה את הכל. כך אני מוצא את עצמי בשעה 11 בבקר מוקף בצלחות קטנות של במיה ,תבשיל תרד הטורקי, מג'דרה ומקלובה הירדנית שסידרו לי את ההיגיון.
בדרך חזרה לקארדו בפניה שמאלה קרתה "תקלה" שנייה ,מצד שמאל יש מקום קטן 1.5 מ' על 3 מ' שנראה לי שמכל העולם אכלו שם חומוס עם פול אבל אני ויתרתי מכיוון שבצמוד אליו נמצא דוכן עם לא פחות מ 6 מאכלים של חלקי פנים שמבחינה בריאותית אסור בהחלט לאכול אבל הרי ההיגיון שלי נעלם עוד לפני וכמובן שהייתי חייב טעימה בתוך פיתה טרייה אז בקיצור מכל הבחינות אני לא ממליץ אבל חייב להודות שזה היה מאוד טעים.
ה"תקלה" השלישית והחמורה מכולן הייתה העדר קליטה מוחלט באזור לטלפונים ניידים ובזמן שעברתי מסיר לסיר בהרפתקה שכולה "תקלה" איבדתי ל 30 דקות את הקשר עם יקירתי. אין צורך שאכביר במילים באיזה מצב מצאתי אותה ואתם בטח יכולים לתאר לעצמכם את הנזיפה העדינה שקיבלתי. בנוסף התחייבתי בפניה לכתוב על כך שכל העניין עם השוק אינו אחראי ואינני ממליץ על כך לאף אחד זוהי גחמה שלי שאינני יכול לעצור את עצמי ולעמוד בפיתוי אך בפרוש אינני ממליץ אלא רק מספר על הרפתקה חסרת אחריות זו בכך תמו התנצלויותי וגם ברבורי השכל והדאגה בבית........
כחלק מהמאמצים לפיוס הלכנו לבקר חבר שבבעלותו קפה הרובע, ידעתי שהנוף שייפרס לעיננו מהמרפסת ישכיח או ידחק הצידה את המתח והדאגה. ישבנו במרפסת עם כוס קפה שהיה ממש טוב והשקפנו על מנזר מריה מגדלנה, מסגד אל אקצה והר הזיתים. היה מעורר השראה ובעיקר מרגיע ושקט. את הדרך חזרה עשינו דרך הרובע היהודי, הסמטאות הצרות וגני הילדים העמוסים, הרוכלים וצלצולי הפעמונים של הכנסיות מהרובע הנוצרי כל אלו ליוו אותנו עד היציאה לשדרות ממילא ולמאה ה21 בחזרה.
מקלובה:
חומרים:
1 ראש כרובית מפורקת לפרחים קטנים
2 יחידות בצל לבן פרוס טבעות דקות
1 יחידה חציל פרוס טבעות, מומלח ומיובש כשעה בשמש
5 יחידות כרעיים עוף טרי
1 כוס אורז פרסי שטוף ומושרה חצי שעה במים
3 כפיות מלח
2 כפיות פלפל שחור גרוס
בהארט לקציצות
קורט פלפל קאיין גרוס
קורט כמון
שמן לטיגון
אופן ההכנה :
במחבת מטגנים בשמן את החצילים, כרובית והבצל כל אחד בנפרד ומניחים על נייר סופג.
את העוף מתבלים במלח , פלפל וכמון מטגנים במחבת בלי הרבה שמן בחום מאוד נמוך מכל הכיוונים בערך 20 דקות.
חשוב לטגן את העוף בסיר רחב עם תחתית עבה ולא לשטוף אותו כשמחזירים את הירקות. העוף משאיר טעם חשוב להמשך.
מוציאים את העוף מהסיר ומסדרים את הירקות לפי סדר טבעות הבצל ,חצילים והכרובית.
מוסיפים את העוף ועליו מפזרים את האורז.
את הנוזל עם התבלינים הנוספים מביאים לרתיחה בסיר נוסף ויוצקים לאט ובזהירות על התבשיל כדי לא להרוס את השכבות .
מבשלים כ 20 דקות בסיר מכוסה ומכבים.
חשוב לתת לתבשיל לנוח מעט ורק אחר כך להפוך על צלחת הגשה מתאימה
ולפזר עליו שקדים , צנוברים ושומשום קלוי.
המשך יבוא....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה