אנטריקוט עם עצם רק בנשיקה

אנטריקוט מבכירה מעדן אמיתי - נתח הבקר נבחר במיוחד לנשיקה לכן לצערי אין אותו כל שבוע אבל כשאני מקבל את הנתח המובחר מידי פעם יש אורחים קבועים שמקבלים ישר טלפון ומגיעים להתענג

ביס במנהטן

הנתח שאני הכי אוהב הוא אנטריקוט של פרה שמנה ועדיפות לנתח יחד עם העצם הוא הוא הדבר האמיתי .הוא מתחיל קרוב לצוואר וממשיך עד הסינטה. אופיו משתנה בהתאם למיקומו ובעיקר לאחוזי השומן. דרך ההכנה המועדפת עלי היא בצליה במחבת ברזל עם תיבול מסיבי של פלפל שחור גרוס ומלח, וזה אומר שהדרך הפשוטה ביותר היא הטובה ביותר. לשמירה על הפשטות, לפניכם רטבים פשוטים להכנה ביתית   והמלצות על סטייק האוסים במנהטן

סטייק או בעברית, אומצה, הוא נתח בשר לרוב מבקר שניצלה בחום גבוה ובשיטות שונות ומגוונות. הנפוצה ביותר היא בגריל, אך ניתן לצלות סטייק גם במחבת עדיף כבדה או בתנור. רמת הצלייה מחולקת לשלוש: (נא) rare, (עשוי למחצה) , medium (עשוי טוב) well done. לדרגות אלו גם דרגות ביניים.
תשאלו כל אמריקאי ממוצע מה הוא הכי אוהב לאכול וב-99 אחוז מהתשובות הוא יענה "גוד סטייק". למה הכוונה? נתח גדול, צרוב חזק מבחוץ על גבול צבע השחור ואדמדם מבפנים, שנמס בפה. זהו, שם הסיפור נגמר.
כמות המסעדות המקוטלגות בניו יורק תחת השם "סטייק האוס" היא כמעט אין סופית וכך גם כמות הדעות וההמלצות. בכל זאת, כשמגיעים לניו יורק כאורחים עדיף להגיע עם המלצה בכיס לגבי מסעדה ולא ליפול למקום מבאס. מביקורי במקום אספתי רשימה קטנה של מסעדות בקטגוריה של סטייק האוס ואני ממליץ לגזור ולשמור אותן עד הנסיעה שלכם לאחת הערים היותר מיוחדות על הגלובוס לדעתי האישית הצנועה והבלתי נחשבת.

המיוחדת מכולם מנקודת ראותי היא מסעדת קיינס (keens)... מאז ועד היום שומרת המסעדה הזו במשך שנים רבות על רמתה זוהי מסעדת בשר מהשורה הראשונה מיום. הייחוד שלה הוא באוסף המקטרות הגדול בעולם שמוצג על הקירות ומכסה את התקרה.
רוב המקטרות מתחילת המאה שעברה ובמשך השנים נבנה מועדון הלקוחות שאת שמותיהם אפשר לראות על המקטרות. מנשיאי ארה’’ב, ציירים, אמנים, בהמיינים, שחקני קולנוע וידעונים למיניהם. גם היום נחשבת המסעדה לאיכותית וכמובן שאינה זולה. זהו בילוי מיוחד ואחר.
http://www.keens.com/

המסעדה המפורסמת מכולן היא "פיטר לוגר" הממוקמת בשכונת ויליאמסבורג הצמודה לברוקלין. בשנת 1887, לא רחוק גם כן מהיווסדן של קיינס וזכרון יעקב, גרמני בשם פיטר לוגר פתח מסעדת בשרים.
לאחר מותו מכרו ילדיו את המסעדה לקליינט יהודי בשם פורמן שאהב לאכול שם אך לא הבין מאומה במסעדנות או בבשר. אשתו, לעומת זאת, היתה ממשפחת קצבים והיא זו שקיבלה לידיה את ניהול המסעדה. עד היום בנותיה ונכדותיה הן שמגיעות לבדוק את נתחי הבשר המגיעים למסעדה.
נתחי הפורטהואס הם נתחים שכוללים את הסינטה ואת הפילה כשהם מחוברים בעצם שנקראת T בון. הנתחים הללו גדולים ומרשימים, עוברים יישון ובמסעדת פיטר לוגר הם ספינת הדגל. הבשר איכותי והמקצועיות אינה מתפשרת ובעצם כל מדד המסעדות בז’רנר של סטייק האוס נמדד לפי "פיטר לוגר". זו גם הזדמנות להזכיר את היין של משפחת תשבי שמייצג אותנו בכבוד גם בפיטר לוגר.
מאוד קשה להזמין שם מקום שכן המסעדה מלאה חודשים מראש. אני ממליץ בחום לתפוס מונית או תחתית לווילאמסבורג אחה"צ, סיכויים גדולים מאוד שתוכלו ליהנות מסטייק טוב למרות שזהו לא בילוי לערב.

לפני מספר שנים המלצר המיתולוגי של מסעדת "פיטר לוגר" בשם "וולפגאנג צוויינר" פרש מעבודתו ועבר את הנהר לכיוון מנהטן. בכספי הפנסיה פתח שתי מסעדות מהודרות שבמרכזן נתחי "הפורטר האוס" הגדולים. חשוב לציין שהרמה ממש נושקת לרמה בפיטר לוגר אך המחירים גבוהים יותר.
אני חייב להזכיר עוד פעם את הדיינר יוסטון

Houston’s שסניפיו פזורים באמריקה. במנהטן יש לפחות שני סניפים ומצאתי כתובת אינטרנט של החברה, שם תוכלו למצוא את הכתובות ברחבי ארה"ב . לדיינר הזה הגענו עם האחיין של יקירתי ומאז אין ביקור בעיר או המלצה על העיר בלי יוסטון.
ההמבורגר שלהם מדהים, טעים ומדויק ויקירתי אוהבת את סלט העוף שם, וממש צריך לפתות אותה במטעמים כדי שתוותר עליו ותסכים לאכול במקום אחר. המקום נעים מאוד, עם אוירה אמריקאית אך לא צעקנית. ממליץ לשבת בשם בצהריים בלי לחכות בתור או להזמין מקום מראש. http://www.hillstone.com/hillstone/

מסעדה נוספת שנחשבת מאוד בקהילה העיסקית היא ספארק, שם מפורסם בעיקר נתח הפרים-סינטה ונתח הקצבים שלה. מומלץ לכל מי שרוצה להרגיש איש עסקים חשוב. http://www.sparkssteakhouse.com/

אני אוהב מאוד את מסעדת הסטריפ האוס שידועה בספריבס שלהם ו"ריב איי" שזה אומר אנטריקוט עם עצם. מארק גו’זף סטייק האוס גם כן טובה ומוממלצת.
חשוב לי לציין שמסעדות המתמחות בבשר הן בפרוש לא זולות וברוב המקרים משלמים על איכות בלתי מתפשרת. בנוסף, בחלק מהן תשלמו תוספת מחיר על מותג המסעדה באופן טבעי

תהנו מכל ביס

.

טעימת נקניקים ראשונה

ישנן מסעדות שברור לך שהחוויה היא חד פעמית. כמה שתהיה מיוחדת, מרתקת ואפילו איכותית מאוד. שקוף היתה כזו. אפילו פושקין ואולי 2C בגג עזריאלי. אבל ישנן מסעדות שכבר ביציאה אתה רוצה לחזור. השהות הנעימה, השירות המחויך ומעל הכל האוכל שמרגיע ומעל הכל טעים. כל כך טעים שהוא מעלה זיכרונות של רגעים מענגים אחרים. ממקומות אחרים. גם חיבוקים וגם נשיקות לרונן רביב השף והבעלים של מסעדת "הנשיקה" בזכרון יעקב על צהרים (וגם אחר צהרים) מופלא.

Roast lamb - Chef Ronen Raviv - Israel

תבשיל לוביה

תבשיל לוביה
חומרים
500 ג לוביה יבשה
2 בצלים קצוצים דק
4 גבעולים של סלרי עלים קצוצים
5 שיניי שום מעוכות
2 כפות רסק
תבלינים קמצוץ מלח,פלפל שחור,כמון,פפריקה מתוקה
2 כפות סויה
כוס יין אדום
הכנה
להשרות בהרבה מיים את הלוביה לילה שלם ולסנן
לטגן בקצת שמן זית את הבצל + סלרי + שום ותבלינים ביחד כ 5 ד בחום בינוני
להוסיף את הרסק וכפית סוכר לעוד 4 ד אידוי
ולמלא את הסיר לפחות כפול שלוש מהחומרים ובנוסף את הסויה והיין
להביא לרתיחה ולהוריד את האש לנמוך ולהמשיך לבשל עד סוף הנוזלים אבל צריך לבדוק כל הזמן שיש מספיק
אפשרות לטעמים נוספים: כוסברה טריה,גזר,ומבחינתי זה מאוד טעים קצת פיקנטי