בלוג הנשיקה - אוכל, טיפ לבשלנים וטיולי אוכל בעולם

שום-וכל מילה נוספת מיותרת

2011-04-08T02:58:00.000-07:00

מיד אחרי פורים לקחתי את אהובתי לחברה שלה בירושלים, סיבוב בוקר בשוק מחנה יהודה הבהיר לי סופית וחגיגית שהאביב הגיע, השום הטרי הציץ עלי מכל עבר כל השוק נמלא ריח שום טרי ובכל מקום עגלות עמוסות בירק עם הניחוח העז ואני כולי אושר ועונג – מרק שום יהיה מוכן כבר מחר שכן אנחנו נשארים ללון בעיר ואז בעוד המחשבות רצות לי בראש אני מרגיש עיניים ננעצות בי, וממש מבלי שסיפרתי את שעל ליבי היא מסתכלת עלי ואומרת ל י" מיד טלפון לירקן תגיד לו שישלח שום למסעדה ב זכרון יעקב השום טרי ונהדר בדיוק כמו בשוק. לאוטו שלי השום הזה לא נכנס"ככה היא קראה את המחשבות שלי ואני באותו רגע טלפנתי לירקן ששמח מאוד לבשר לי שאכן יש לו שום טרי והוא ישמח לקלוע לי צמה ולשלוח לי אותה לנשיקה ,אז הזמנתי מיד עוד צמה ונרגעתי.

מרק שום הוא מנה עילאית חד שנתית ומדהימה . בינתיים, צריך לאכול משהו והוחלט אחרי קפה אצל מזרחי לאכול חצ'פורי קטן בחצ'פוריה שברחוב השקמה, תראו זה ממש לא חוויה מבחינת המקום ועדיף לקחת את החצ'פורי ולמצוא איזה ספסל חביב עם תצפית אבל המאפה הזה עם הגבינה והתרד בפנים פשוט טעים שזה לא יאמן וחובה לאכול אחד כזה. הם גם מכינים אותם בהזמנה ולא מראש. אספנו את אנה חברה של יקירתי ונסענו לעין כרם, יום שלישי בשבוע עין כרם שקטה ומנומנמת, סמטאות חמודות מקומות קטנים דומה מאוד לעין הוד תיירותית ונעימה, גלריות פזורות, בתי קפה, ביקור אצל עוד חברה של אנה וכוס קפה במקום החביב עליה שעושים בו גם שוקולד וגלידה והחזרתי את הבנות לסטודיו לעבוד קיבלתי המלצה מאנה לנסוע למקום שנקרא עמק רפאים שהוא רחוב שמזכיר איזשהו שילוב של זיכרון וראש פינה עמוס סמטאות אבל בלי מדרחוב ממש נחמד. בסביבות ארבע אספתי את יקירתי מהסטודיו נפרדנו מאנה ונסענו לדרכנו, ארוחת ערב בצ'קרה הייתה מדוגמת טעימה ,רומנטית, שקטה ונעימה .לילה קשה בחדר בבית המלון כי המיני בר עשה לה רעש והיא התעוררה ממנו חסרת מנוחה ורבה איתו בלילה .אבל אני אשם, כי לא הוצאתי את התקע מהשקע כדי להשתיק את המיני . על הבוקר קפה קטן אצל אלי בקפה מזרחי בשוק ,שכן נהיינו ידידים, כל שבוע במשך חמישה שבועות הגעתי אליו לקפה בזמן שאהובתי עסוקה בקרמיקה שלה ככה סיפרתי לו על הנשיקה שלי בזכרון יעקב והוא סיפר לי על ימיו בשוק התבלינים ואיך הוא פתח עם הבת שלו את בית הקפה והם עובדים יחד בקיצור הפכנו לידידים ועכשיו אין מצב שאני לא מגיע לקפה קטן או משהו לאכול אצלו. הגשם ירד בטירוף נרטבנו עד לשד עצמותינו בעיקר בגלל ההפתעה של הגשם והחניה שלא הייתה קרובה לשוק אבל היה כייף ככה להיפרד מהעיר ברומנטיות כזו ולחזור לזכרון יעקב לבשל מרק שום שמתאים בדיוק לגשם הזה שדופק על הדלת.
אני מביא לכם מתכון של מרק שום, פשוט טעים טעים טעים ואל תשכחו בין פורים לפסח בעונה הקצרה הזו הקצרצרה יש מרק שום בנשיקה.

מרק שום

1 ק"ג ראשי שום טרי ירוק
3 יח' בצל לבן חתוך לשמונה
5 יח' תפוחי אדמה קלופות חתוכות לארבע
2 ליטר ציר/מרק עוף
קורט מלח , פלפל שחור , טימין טרי

מבשלים את כל החומרים ביחד בסיר מתאים
לאחר רתיחה מנמיכים את האש ומבשלים כשעה
טוחנים את המרק ומסננים
מביאים לרתיחה
ובתאבון

אביב הגיע....

2011-04-01T03:24:00.000-07:00

החג נושף בעורפנו, חמסין ראשון כבר מאחורינו ורבים יגיעו אחריו. בינתיים אומרים לנו שבשבוע הבא ירד שלג בחרמון אז ממש חגיגה אביבית. הילדים תכף יוצאים לחופשה ורציתי להציע לכם נופש לפני חול המועד. אנחנו בדרך כלל כמו כל שנה עובדים בחול המועד ונמצאים פה בזכרון יעקב, לכן אנחנו יוצאים עם הילדים לחופשת הפסח בזמן שכולם מתכוננים לחג. הצעה לנופש נעים שאליו יצאנו בשנה שעברה ונראה לי נפלא לפדלאות כמונו גם הנסיעה מזכרון יעקב לצפון לא ארוכה כל-כך ונתחיל....לתחנת הלינה בכרם בן זמרה יש כמה המלצות למסלולים, אני בחרתי את השוק של יום חמישי בבוקר בכפר יאסיף עם קניה של ירקות בלאדי לארוחת המנגל בצימר של לינדה וגם קצת ירקות לממולאים של יקירתי לחג. אבל הסיבה האמיתית לעצירה המכוונת והתחמנית שלי מול בני משפחתי היא כמובן חומוס אדהם המדהים במרכז הכפר, איך אפשר בלי חומוס לבוקר? זה פשע לא לעשות עצירה כזו. איזה משחה פשוטה וחלקה ואני ישר בגן העדן של ים תיכון ובאשר למשפחתי המשך הטיול.

אפשרות נוספת היא נסיעה לפקיעין, הכפר המיוחד הזה הוא כפר שגרים בו מוסלמים, נוצרים דרוזים ויהודים הוא עמוס באפשרויות בילוי כמו הסבונים של סבתא ג'מילה שהמפעל ה"קטן" שלה הפך לאטרקציה תיירותית שופעת, אפשר לשמוע הסבר על הסבונים וגם הרצאה על חיי האשה הדרוזית. בתאום מראש אפשר להזמין ארוחה ולהעביר יום שלם רק בסבונים. עצירה נוספת יכולה להיות בכפר ורדים, המקום שופע אמנים שעוסקים בקדרות, שזירת סלסלות נצרים, ציור, פיסול וגם עבודות בזכוכית, בתפן מוזיאון למכוניות והאזור מאוד נחמד כי הכל קרוב ובאמת שופע עניין. בחלק מהמקומות מתקיימות סדנאות מיוחדות לחג לילדים וחוץ מהצפיפות שבטח תהיה גדולה יכול להיות ממש נחמד.בדיוק בשל הצפיפות אנחנו בוחרים תמיד בימים הרגועים יותר אז נכון שלא תמיד יש דברים מיוחדים ובעיקר אנחנו מפספסים סדנאות או הפעלות שונות אבל לנו כמשפחה חשוב יותר המרחב ואנחנו מוכנים לשלם את המחיר.

במושב כרם בן זמרה יש מספר יקבים קטנים וחמודים עם אפשרות לטעום ולהתרשם מהיין שלהם. לא תמיד קל למצוא את היקבים או בתי הבד הבוטיקים והקטנים אבל עם סיבוב נוסף ברכב תמצאו גם תמצאו. במקרים רבים צריך לחפש את בעלי המקום ולהתעקש על הנוכחות שלהם או שלנו אבל זה נחמד ומאוד "מושבניקי" ובדרך כלל כשמוצאים אותם הם גם מכניסי אורחים והכל ממש נחמד. אנחנו לקחנו צימר אצל לינדה,המקום שלה נקרא בית בכרם והגענו לשם לפני 8 שנים בפעם הראשונה.הפעם אמרנו ניסע עם הילדים, אז יש אצלה "האט טאב" בתוך הצימר ששימש ממש תחליף בריכה לילדים שלנו בחוץ יש בריכה חביבה ביותר, נדנדות וחשוב מאוד יש מנגל ואפשר לעשות על האש . נכון שאם 3 הצימרים בתפוסה צריך לחכות למנגל אבל אני בטוח שלינדה לא תתנגד אם תבואו עם מנגל מהבית. בכל מקרה הייתה חופשה מושלמת עם הילדים, בצימר היה להם את כל החלק העליון עם מזרונים, וחוץ מהחרקים המעופפים שנעלמו עם רדת החשכה היה ממש מושלם. אני ממליץ בחום על הצימר הזה, הוא לא רומנטי או זוגי גם לא מדוגם אבל הוא בהחלט שווה את המחיר ומתאים ביותר לילדים.
בבקר אכלנו לנו ארוחת בוקר מפנקת, עוד סיבוב קטן בבריכה הפרטית ועלינו על האוטו. הנופים פשוט מרהיבים, נסענו עד צומת סאסא וירדנו בירידה התלולה שם עם הנוף עוצר הנשימה של אגם החולה. הכיוון שלנו הוא הבניאס זה הזמן הכי מתאים לטיול בשמורת הבניאס, מלפני פסח כשעם ישראל מתכונן לליל הסדר ועד אחרי כשהוא סיים את כל המחויבות המשפחתיות שלו. הגשמים בימים האחרונים בטח רק מחזקים את ההרגשה המדהימה של שפע מים, אני יודע שזו רק הרגשה ולא באמת יש לנו שפע כזה של מים אבל לעמוד ככה ליד המפלים האלו ולהרגיש את הטפטוף והתחושה של הלחות זו תחושה ממש כייפית. מגדיר צמחים קטן שהקטנה התעקשה לחפש את הפרחים ולמצוא את שמם והגודל שלהם וזמני הפריחה ועוד מידע חשוב ביותר שיעשע אותנו ביותר ואני ממליץ, היה ממש מגניב שם עם הגשר התלוי מעל הזרימה של הנחל מומלץ מאוד בעיקר לפדלאות טיולים כמונו שאוהבים לטייל אך לא נמנים עם מיטיבי הלכת. אנחנו אוהבים שבילים בטוחים ללא הרפתקאות גדולות מדי והמקום בדיוק מתאים לעניין. הכרטיס מתפצל לשני מסלולים הראשון למפל ולגשר התלוי והשני למעיינות ולמערת פאן הלו הוא אל הרועים היווני שהבניאס שימש לפי האגדה ביתו על שמו גם שם העיר פניאס שהוקמה ממש בקרבת המעיינות אך כשהערבים כבשו את העיר במאה השביעית שובש שמה בפיהם והמקום הפך להיות בניאס מאז ועד היום נשאר השם בניאס והטיול בשמורת הטבע היפה הזו נעים וקליל.

בדרך הביתה עוד הספקנו לעצור בחצור הגלילית בחנות המרוקאית שנמצאת באזור התעשיה, אוסף כלים מרוקאים צבעוניים ויפים כולל אהילים וגופי תאורה לחצר, ריהוט גן ועוד ועוד וכולל כמובן מחלקה של בדים שיקירתי תמיד מתקשה לעזוב אך בסופו של דבר לא קונה, הצבעוניות מושכת אותה אך כשצריך להחליט מה לעשות היא לא מצליחה ותמיד אומרת שתחליט בפעם הבאה....... ועכשיו כמובן צריך לאכול וההחלטה לא קלה.
יש באזור כמה אופציות בינהן "דג על הדן" עם הילדים ו"נחלים" שהחצר שלה האחורית כוללת את נחל הדן וממש מקסים שם אני בחרתי את מסעדת "פוקצ'ה בר" במתחם תחנת הדלק ליד הגושרים. יש משהו קבוע במסעדה הנעימה והפשוטה הזאת והוא האוכל, תמיד טעים מאוד בכל פעם שחזרנו במשך כמה שנים כל הזמן טעים טעים וכל אחד יכול למצוא את עצמו ברמות מחיר שוות נפש וסגנון אוכל שמשדר גם עממיות וגם סגנון יותר מיוחד והשילוב מנצח.

פורים בעייני הטבח

2011-03-10T23:21:00.000-08:00

בתפיסת עולמי האישית העולם נחלק לשניים, בחלקו האחד נמצאים אנשים שאוהבים ורוצים לבשל עבור עצמם ועבור אחרים בחלקו השני נמצאים האנשים שאוהבים ורוצים שיבשלו להם.

אני משתייך לשני העולמות ,יש לי שני כובעים, הראשון של הבשלן שאוהב מאוד לבשל ולארח והשני הוא האכלן, שניהם יחד ממלאים את עולמי המקצועי והם גם התחביב שלי.בפורים כשאני רואה תחפושות של טבחים אני חושב לעצמי שבאופן מסוים אני מתחפש כל השנה, את התחפושת אני לובש כל יום ולפעמים גם ביום חופש שלי ובכל חג פורים חוזרת לי התובנה שכל יום הוא חג עבורי, אני משער שאותה הרגשה יש לכל האנשים שעוסקים במקצועות שגורמים להם הנאה וסיפוק.

בנוסף ל"תחפושת" הטבח משופע בעזרים במגרש המשחקים שלו שהוא המטבח, סכינים מכל מיני גדלים וצורות ולכל אחד יש מטרות שונות שלא נפרט כרגע , תנורים, מקררים ומערכות גז שכמעט בכל שלב נתון במשחק יש 35 מעלות חום ולמען האמת החום מסנן את מספר השחקנים שיכולים לשחק וזה הרגע המתאים ביותר למשפט המפורסם "מי שלא יכול לסבול חום שלא יכנס למטבח". ללא ספק שפע האביזרים יוצר עניין ויש טבחים שחלק מהתפריטים שלהם ממש קשורים לריגוש מהאביזרים – אני לא שייך לז'אנר הזה וחבל אני טכנאי לא כל-כך טוב ועדיף שאשאר עם קרש וסכין כאביזרים עיקריים ולעומת זאת הטבחים האחרים במטבח שלי מסתדרים יותר ממני עם המכשור.

כזכרוני שורשי וגאה אחת מחוויות הילדות והבגרות שלי היו תמיד הפורימון השנתי של "מכבי צעיר" שהפך לאירוע המרכזי במושבה שלנו זכרון יעקב. את הילדים שלי אני לקחתי לפורימון מגיל צעיר והשנה עופרי ביתי שלומדת בכתה ח' לוקחת חלק בהכנות לפורימון יחד עם החברים שלה לשכבה, כל מרצם וסדר יומם מסתובב סביב ההכנות לפורימון וזה מזכיר לי את ההתלהבות שלנו וההנאה שלנו מהחוויה הזו אי שם כשהיינו בגילם.

אחת המסורות שזכורה לי במיוחד מהפורימון ולצערי הפסיקו אותה הייתה לעבור בין בתי המושבה ולהתרים את התושבים לקראת הפורימון. התרומה הנפוצה ביותר היתה קופסאות שימורים ששימשו כפרסים בפורימון עצמו וכך החזרנו את הפרסים הביתה והאמהות בעצם בישלו את הפרסים של חג פורים.

בתחילת דרכי בתור טבח כל טבחי ''העילית'' שפגשתי ודעתם הייתה מאוד נחשבת נקטו בגישה שרוטב עגבניות איכותי חייב להיות מעגבניות טריות ובשלות ובשום פנים ואופן אסור וזה עבירה על חוקי הבישול לפתוח קופסאות שימורים של עגבניות מקולפות,או חתוכות או ברסק אני שמעתי והפנמתי .

לשמחתי כבר בתחילת דרכי הגעתי לכפר קטן הנמצא 20 דקות מרומא, קוראים לו "קסטל גנדולפו" עליו עוד אכתוב ואספר. שם עבדתי בשתי מסעדות ופתאום חשכו עייני, שוד ושבר - באיטליה שרוב המטבח שלה בנוי על רוטב העגבניות ,פותחים קופסאות שימורים ומבשלים רוטב כל כך טעים שחבל על הזמן, הבנתי שגם בזכרון יעקב אוכל להגיע לתוצאות כאלו.

חשוב לי להסביר את ההיגיון מאחורי המעשה המחפיר, כל העגבניות שמגיעות לשימורים נקראות עגבניות תעשיה וחלקן הגדול מזן תמר שנחשב עגבנייה טעימה במיוחד. לתעשייה מגיעות העגבניות הבשלות, האדומות וכמובן הרכות ביותר ואין מתאים מהן להכנת רטבים. מאותו רגע שנחשב עבורי מכונן מבחינה מקצועית השתנתה תפיסת עולם המטבח עבורי והבנתי שאני חייב לנסות בכוחות עצמי את כל הניסויים האפשריים וכנראה לא ארגע עד שאגיע לדרך הנכונה עבורי ואותו רוטב פשוט סימן לי דרך חדשה.

עוד בעניין שימורים , יש בית אוכל מאוד מפורסם בברצלונה שנקרא xampanyet - עוד תשמעו עליו בכתבה על ברצלונה הוא מנוהל ע''י משפחת קרלוס שמגישה טאפסים מקופסאות שימורים כבר למעלה משבעים שנה המסעדה קטנה ויפה בחלק הגוטי של העיר והסבא נולד בדירה קטנה מעל המסעדה ועד לפני מספר שנים חי באותו מקום. יש בר גדול ומספר קטן של שולחנות,הקירות מצופים קרמיקה כחולה והמון קישוטים של פעם תמיד מלא והצבעוניות שצצה לה מכל עבר אם זה בעיצוב או באנשים השמחים ששותים ושותים משמפניירות המקומיות שנקראות קאוות או ורמוט עם סודה מסיפולוקס כמו פעם חוויה תרבותית מלאת חושים .האוכל הוא קר ומבוסס על לחם עם עגבניה ,נקניקים במיוחד החמון המקומי גבינות ומבחר גדול מאוד של טאפסים ודברים מוזרים המיוחד בו הוא שהתפריט רובו ככולו מקופסאות שימורים.......

מתכון רוטב עגבניות שאימצתי בחום מגילי דה פיצוטו חברי היקר והוא בסיס עבודה קבוע בנשיקה.

3 קופסאות עגבניות כתושות ברסק של "טל וטרי"

1 ראש שום מעוך

1 צרור תימין מפורק לעלים

60 מ"ל שמן זית

מלח, פלפל שחור טחון טרי וסוכר

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל220 מעלות יוצקים את תוכן הקופסאות לתבנית עמוקה, מפזרים תבלינים , תימין ושום ויוצקים שמן זית ועוטפים ברדיד אלומיניום אופים כשעה, מצננים ומסלקים את השום. טוחנים את העגבניות במעבד מזון ומסננים למרקם חלק במיוחד.

ירושלים-חלק ב'

2011-03-03T03:21:00.000-08:00

ממש התלבטתי השבוע על מה לכתוב? רצף הארועים בחיינו כל כך עמוס ומלא ויש לי המון דברים שאני רוצה לשתף את הקוראים אבל מזג האויר מכניע אותי, זכרון יעקב וירושלים ממש דומות במזג האויר שלהן .העונה הזו שאין לי רצון וצורך לתת לה כותרת ,אבל ברור שכבר לא חורף, אהובה עלי להמשך הסיפור על החופשה שלנו בירושלים.

השקמה מוקדמת היא חוק ברזל כשישנים מחוץ לבית, נכון שהמלון מפנק ונעים אבל אין כמו המיטה הכר והשמיכה האישית. אז בעוד יקירתי מתנמנמת ומקיצה אני עברתי ללבוש ספורטיבי וקדימה לצעידת בוקר. בלי לחשוב פעמיים, התחלתי להתקדם לעבר מגרש הרוסים ליד העירייה ותוך חמש דקות מצאתי את עצמי בפעם הראשונה בחיי במאה שערים. תמיד תמיד כשמגיעים לירושלים יש הרגשה של חו"ל אבל בשכונה החרדית הזאת ההרגשה מתעצמת. ככל שנכנסים פנימה לתוך הסמטאות הרגשת הגטו, השוני והחיים האחרים נכנסת לנבכי נשמתי ואני מרגיש כמו בתוכנית הטלביזיה של "טוני ודאג – מנהרת הזמן" למשהו דומה לימי הביניים. אין במקום הזה ארכיטקטורה סדורה ומכוונת, זוהי בניה צפופה ללא התיחסות אסטתית אלא קו אחיד של צפיפות וצפיפות. התושבים המקומיים התחילו לצאת מבתי הכנסת לאחר תפילת הבוקר, הלבוש והמראה החיצוני היה בו משהו יפה ומיוחד אך בעיקר משך את תשומת ליבי עניין השפה. בחלק זה של ארץ הקודש אף אחד לא מדבר עברית והיידיש שולטת וברור שזרים לא יכולים להבין אותם, אותי העסיקה כל הדרך המחשבה האם אלוהים מבין יידיש?

בין מאה שערים ומחנה יהודה נמצאת שכונת בית ישראל שנבנתה כשכונת המשך למאה שערים, פה עדיין פעילות הנפחייה והנגרייה מאז היווסד השכונה, גם אצלנו בחכורה בזכרון יעקב היתה פעם נפחיה וגם נגר. גולת הכותרת היא מאפיית נחמה, השייכת למשפחתה של שגי חברתנו שגרה לה בניחותא בזכרון והשאירה את משפחתה האורגנית בירושלים, לאפות לחם שעובר מדור לדור באהבה גדולה. המאפיה עברה שיפוץ לא מזמן וזו סיבה טובה מאוד לביקור בעיקר ביום שישי בבוקר.

השכונה הבאה בצעדה שלי היא שכונת הבוכרים שנבנתה עלי ידי הקהילה הבוכרית בירושלים ובזמנו נחשבה לשכונה מפוארת ביותר, ואכן רואים זאת. תוך כדי הליכה מהירה עברתי דרך השוק ותהליך פרוק הסחורה משאיר גל ניחוחות בעיקר של עשבי תיבול טריים. היה מוזר לעמוד עם מכנסי טייץ ולשתות קפה אספרסו בבית קפה "מזרחי" בעיקר כשלוטשים בך עיניים ולכן המעבר לשכונת נחלאות היה מהיר.

המשך הצעדה דרך מרחביה היפה ,מלון המלך דוד המרשים והעיר המתעוררת למזג אויר בהיר ואביבי בתחילת פברואר נותן אור ירוק לתחילת יום מדהים בעיר הקודש.

ממש לא משנה איך מטיילים בעיר הזו , שמות השכונות הצפופות ממש לא חשוב,הוא אפילו מבלבל לפעמים ולנו שבאים מבחוץ הוא זניח אבל יש בשכונות האלו קסם, אלו מקומות שחיים בהם חיי יום יום בצפיפות וכדרך חיים ולנו פה בזכרון יעקב המרווחת זו חוויה אחרת, זו ממש הזדמנות להרגיש במעט חיים אחרים לחלוטין.

הגעתי ממש בזמן לארוחת הבקר במלון שהיתה טעימה ומוקפדת. יקירתי סיימה כבר לקרוא את הספר שלה ויצאנו לטייל במרכז העיר.

נחלת שבעה היא התחנה הראשונה שלנו, השכונה נוסדה על ידי שבעה חברה ביניהם יואל משה סלומון, ריבלין ועוד זו שכונה ותיקה במרכז העיר ירושלים של היום, שראשיתה בסוף המאה ה-19 - שנותיה הראשונות של "היציאה מן החומות" השכונה השלישית להיווסד במסגרת זו, לאחר משכנות שאננים ומחנה ישראל. כיום, לאחר שיקום ושימור,הפכו הבתים הקטנים לאחד ממוקדי הבילוי של העיר, ממש מזכיר את המדרחוב שלנו פה בזכרון יעקב, כמובן יותר צפוף ועירוני. רחוב יואל משה סלומון, העמוס בגלריות לתיירים, מאוד מעוצב ואסתטי עם חנויות קטנות ומטופחות, אביזרים, תכשיטים וחפצי נוי. יש כמובן בתי קפה לאורך הרחוב וגם מסעדות

מנחלת שבעה עלינו דרך מדרחוב בן-יהודה שגם הוא עמוס חנויות הפעם יותר עממיות, המדרחוב הזה שייך לצעירים, מוזיקה מחזקת ומחוזקת, חבורות של צעירים, אוכל פשוט וחנויות של כיפות סרוגות בצורות וצבעים שונים, חגיגה לעיניים ונעים לשוטט בו. החלופה היא לעלות דרך רחוב הלל שבו נמצאים 2 מוקדים נחמדים, קפה הלל וגם ארומה, אלו הסניפים הראשונים לפני שהפכו לרשתות.

הגענו לרחוב אגריפס ולמזלי הצטרפו אלינו חברים מרגע זה ועד שעזבנו את ירושלים, דבר שהקל מאוד בעניין האוכל. התחנה הראשונה לפני השוק היא בורקס רמלה, לא סתם אני יוצא לצעדות ארוכות ומתישות, אני חייב לשרוף קלוריות לפני סיבוב כזה בעיר כדי שלא אמצא את עצמי ללא יכולת אכילה, מה לא עושים כדי להיות אוטנטיים ומדויקים.

אז אכלנו בורקס קומפלט עם הכל , היא ביס ואני את השאר, מנה חובה ומומלץ לא לפספס.

המשכנו לכיוון שוק מחנה יהודה, עליו תהיה כתבה רחבה ומורחבת כנראה אחרי פסח, בעקבות הביקור אני חייב להוסיף מידע חשוב ביותר והוא להתרחק מהמקום ביום שישי. נכון שיש משהו משובב לב לראות שוק תוסס מלא ועובד אבל העניין הפך לסיוט וממש ברחנו משם. לא היה מקום לשתות קפה באף אחד מבתי הקפה הקטנים והמקסימים שמפוזרים בשוק וגם היה בלתי אפשרי לחשוב אפילו על לקנות משהו בדוכנים. כזה עומס , רעש ותסיסה לא ראיתי מזמן באף מקום. בתוך הבלאגן הצליחו הבנות למצוא חנות עם חולצות , סינרים ותיקים שיש עליהם הדפסים מדליקים כמו קלעפטה, באלבוסטה ועוד כיתובים נחמדים ומנוקדים ממש נחמד.

כדי בכל זאת להעביר צהריים בנעימים נכנסנו למסעדת מורדוך וטעמנו קצת מהתבשילים, מסעדת פועלים ובעיקר עניינו אותי תבשילי הקובה. הזמנו קובה אדומה וקובה חמוסטה וגם קובה חמוסטה למתקדמים – הרי חייבים לבדוק לפני שמספרים אז היה ממש ממש טעים ואני ממליץ לאוהבי הז'אנר, אפשר לוותר על החמוסטה למתקדמים וגם המחיר ידידותי ביותר.

אנחנו נכנענו והלכנו לנוח כדי להתכונן לבילוי הלילי בעיר, עכשיו הצטרפו אלינו חברים ויש אחריות ומחויבויות שצריך לעמוד בהם. בינתיים עד הכתבה הבאה על ירושליים קבלו מתכון טעים ביותר שאבא שלי היה מכין כשהייתי ילד וגם כשבגרתי וככה באמצע ירושלים נזכרתי בו, טוב אני נזכר בו בהרבה נקודות בחיים, אז הנה המתכון הטעים וההורס מאחל לכם ימים טובים ובישול נעים.

מתכון תבשיל תרד תורכי

חומרים

1 ק''ג תרד טורקי

3 בצלים קצוצים דק

1כוס שמן זית

מיץ משלושה לימונים

1כפית כמון

קורט מלח +פלפל שחור

אופן ההכנה

מחממים שמן זית בסיר רחב עם תחתית עבה מוסיפים בצל ומזהיבים כ 5 דקות ,מוסיפים את התרד ,התבלינים והלימון ומבשלים למשך 20 דקות נוספות.

הגשה

אני אוהב את התבשיל גם חם וגם קר

עם לבנה מתובלת עם פלפל ירוק חריף

בתאבון

ירושלים- ממילא ורחוב יפו

2011-02-14T03:52:00.000-08:00

חודש ינואר הוא חודש עמוס אירועים במשפחה שלנו, לכן אם מתאפשר אנו נחים מכל הארועים בחודש פברואר. יקירתי הזמינה לנו חופשה קרירה וחורפית בירושלים וכך מצאנו עצמנו שעה ורבע מזכרון יעקב בארץ אחרת, ממש חו"ל. בדרך כלל האוטו נוסע לבד דרך שדרות שז''ר ופונה שמאלה לרחוב אגריפס לשוק מחנה יהודה אבל הפעם החלטתי להגיע ישר למלון הממוקם בשדרות ממילא שהייתה שכונת עבר בירושלים וכיום זהו שמו של מתחם קניות, מלונות ומגורים יוקרתי הנושא את שם השכונה, בעמק המקשר בין שער יפו בעיר העתיקה לעיר החדשה. השכונה הוקמה כשכונת סוחרים ובעלי מלאכה יהודים וערבים, ושגשגה כחלק מהמרכז המסחרי של העיר. בין השנים 1948 - 1967 הייתה השכונה בשטח ההפקר בין ישראל וירדן, בתים רבים בה נהרסו ומצבה הידרדר. לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להרסה ולבנות את המתחם מחדש בחלוקה לאזורי מגורים, מלונאות, מסחר ומשרדים, באחד ממיזמי הבנייה הגדולים, היקרים והארוכים בתולדות העיר המודרנית.

ממילא ממוקמת במרכז קו התפר בין מזרח למערב ירושלים בעמק שהוא המשכו הטבעי של גיא בן הנום, למרגלות העיר העתיקה הממוקמת על רכסי ההרים הסמוכים אובייקטים היסטוריים רבים תוחמים את האתר: מגדל דוד, שער יפו, חומת העיר העתיקה ועוד רבים נוספים. פירוש השם ממילא בערבית הוא "זה שבא מאלוהים".

השדרה משוחזרת באופן מדהים ויוצרת אדריכלות עתיקה, קיימת ומתחדשת . מלון "ממילא" הוא מלון חדש והחורף הזה יצא במבצעים חביבים למדיי מבחינת המחירים. הוא מעוצב בקו מודרני ונקי, השרות מוקפד ביותר אך עם ולמרות זאת הרגשנו בו נוח ונעים. ארוחת הבקר היא אחת האסטטיות שראינו וגם מגוונת וטעימה. אני ממליץ לכם בחום לבדוק את האפשרויות במלון במידה ואתם מתארחים בירושלים, אנחנו מצאנו מבצע שבו שילמנו כמעט חצי מחיר מהמחיר הרשמי והיה שווה ביותר.

למי שלא הרגיש את חווית התיירות עד הכניסה לשער יפו ותחילת העיר העתיקה הזכורים לנו מילדות, כמויות התיירים והמעבר בין הסמטאות של הרבעים יכניסו אתכם לאווירה. לאורך רחוב דוד – הוא הרחוב הראשי של השוק ילדים מסתובבים עם מנשאים ועליהם מיצי פירות טריים וקרים, רוכלים מברכים לשלום מרחוק וכל אלו מזכירים לנו יחד עם שמש אביבית מדהימה שנפלה עלינו בחודש ינואר את אגן הים התיכון במיטבו.

הירידה בין הדוכנים הצבעוניים שלא משתנים לעולם נותנת את הרגשת התרבות המקומי שמרגישים לדוגמא בגראנד בזר באיסטנבול שאני כל כך אוהב ואיזה כייף שיש לנו משלנו.

ה"תקלה" שלי מתחילה בצומת המרכזית של רחוב דוד , ימינה פונה לרובע היהודי ולקארדו ושמאלה לשוק הקצבים שכשמו כן הוא, שוק הבשמים שבו מוכרים תבלינים ושוק הצורפים שבו כוכים רבים שבהם מוכרים אוכל. אין סיכוי שיקירתי תפנה יחד איתי ברחוב הזה, וזו הנקודה בה דרכינו מתפצלות ונפרדות - היא ממשיכה ימינה לכיוון הקארדו שברובע היהודי ואני לבדי נכנס לשוק הצורפים לבדוק מה קורה בכורים ובין הפתיליות. אזור זה נחשב כבר ברובע המוסלמי ולצערי המתחם שאני מרשה לעצמי לשוטט מפאת המצב הביטחוני הוא טווח של 50 מטר בלבד וחבל. אני גם לא ממליץ להכנס לשם אבל לפחות מספר ומעביר לכם את החוויה. מקבץ ירקות הבלדי ,התבלינים המקומיים ומבחר הבשרים נותנים לי תמיד השראה למנות חדשות. החשק לאכול שממש ממש לא קשור לרעב משבית לי את ההיגיון ואז באופן פתאומי אני רואה מסעדה קטנה עם איש מבוגר בכניסה שמסתכל עלי בעיניים גדולות ובלי לדבר הרבה אני מוצא את עצמי יושב עם צלחת של חמוצים ומחכה ,האדון ניגש אלי ובמקום לדבר מזמין אותי לחדר הפנימי עם הסירים, אני מצביע על כולם ורוצה את הכל. כך אני מוצא את עצמי בשעה 11 בבקר מוקף בצלחות קטנות של במיה ,תבשיל תרד הטורקי, מג'דרה ומקלובה הירדנית שסידרו לי את ההיגיון.

בדרך חזרה לקארדו בפניה שמאלה קרתה "תקלה" שנייה ,מצד שמאל יש מקום קטן 1.5 מ' על 3 מ' שנראה לי שמכל העולם אכלו שם חומוס עם פול אבל אני ויתרתי מכיוון שבצמוד אליו נמצא דוכן עם לא פחות מ 6 מאכלים של חלקי פנים שמבחינה בריאותית אסור בהחלט לאכול אבל הרי ההיגיון שלי נעלם עוד לפני וכמובן שהייתי חייב טעימה בתוך פיתה טרייה אז בקיצור מכל הבחינות אני לא ממליץ אבל חייב להודות שזה היה מאוד טעים.

ה"תקלה" השלישית והחמורה מכולן הייתה העדר קליטה מוחלט באזור לטלפונים ניידים ובזמן שעברתי מסיר לסיר בהרפתקה שכולה "תקלה" איבדתי ל 30 דקות את הקשר עם יקירתי. אין צורך שאכביר במילים באיזה מצב מצאתי אותה ואתם בטח יכולים לתאר לעצמכם את הנזיפה העדינה שקיבלתי. בנוסף התחייבתי בפניה לכתוב על כך שכל העניין עם השוק אינו אחראי ואינני ממליץ על כך לאף אחד זוהי גחמה שלי שאינני יכול לעצור את עצמי ולעמוד בפיתוי אך בפרוש אינני ממליץ אלא רק מספר על הרפתקה חסרת אחריות זו בכך תמו התנצלויותי וגם ברבורי השכל והדאגה בבית........

כחלק מהמאמצים לפיוס הלכנו לבקר חבר שבבעלותו קפה הרובע, ידעתי שהנוף שייפרס לעיננו מהמרפסת ישכיח או ידחק הצידה את המתח והדאגה. ישבנו במרפסת עם כוס קפה שהיה ממש טוב והשקפנו על מנזר מריה מגדלנה, מסגד אל אקצה והר הזיתים. היה מעורר השראה ובעיקר מרגיע ושקט. את הדרך חזרה עשינו דרך הרובע היהודי, הסמטאות הצרות וגני הילדים העמוסים, הרוכלים וצלצולי הפעמונים של הכנסיות מהרובע הנוצרי כל אלו ליוו אותנו עד היציאה לשדרות ממילא ולמאה ה21 בחזרה.

מקלובה:

חומרים:

1 ראש כרובית מפורקת לפרחים קטנים

2 יחידות בצל לבן פרוס טבעות דקות

1 יחידה חציל פרוס טבעות, מומלח ומיובש כשעה בשמש

5 יחידות כרעיים עוף טרי

1 כוס אורז פרסי שטוף ומושרה חצי שעה במים

1.5 ליטר מרק עוף, ציר או מים

3 כפיות מלח

2 כפיות פלפל שחור גרוס

בהארט לקציצות

קורט פלפל קאיין גרוס

קורט כמון

שמן לטיגון

אופן ההכנה :

במחבת מטגנים בשמן את החצילים, כרובית והבצל כל אחד בנפרד ומניחים על נייר סופג.

את העוף מתבלים במלח , פלפל וכמון מטגנים במחבת בלי הרבה שמן בחום מאוד נמוך מכל הכיוונים בערך 20 דקות.

חשוב לטגן את העוף בסיר רחב עם תחתית עבה ולא לשטוף אותו כשמחזירים את הירקות. העוף משאיר טעם חשוב להמשך.

מוציאים את העוף מהסיר ומסדרים את הירקות לפי סדר טבעות הבצל ,חצילים והכרובית.

מוסיפים את העוף ועליו מפזרים את האורז.

את הנוזל עם התבלינים הנוספים מביאים לרתיחה בסיר נוסף ויוצקים לאט ובזהירות על התבשיל כדי לא להרוס את השכבות .

מבשלים כ 20 דקות בסיר מכוסה ומכבים.

חשוב לתת לתבשיל לנוח מעט ורק אחר כך להפוך על צלחת הגשה מתאימה

ולפזר עליו שקדים , צנוברים ושומשום קלוי.

המשך יבוא....

השוק העממי בעכו העתיקה

2011-01-27T03:47:00.000-08:00

בתיכון המושבה בזכרון יעקב החליטו לצאת ליום טיול בעכו, ים, חומה ,מבצר עתיק מגדל שעון ולצידו מסגד, האמת שהתמונה ממש מושלמת. עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם וההיסטוריה שלה מתחילה עוד בתקופת הברונזה הקדומה. העיר הזו ידעה עליות ומורדות, כיבושים ומעבר משליט אחד לשני אחד המאפיינים היחודיים לנמל של עכו שהוא פעיל בכל שנות קיומו עד היום. בתקופה הזו אזור הגישה לשוק עובר שיפוצים מאסיביים ונבנה שם מרכז מסחרי או מגורים או משהו שמשלב את שניהם, השוק עצמו נוח לביקור והכל כמובן תלוי ביום שבו החלטנו לבקר.

למרות שהחלטתי לנסוע לעכו בעקבות הבן של הטיולים שלי לא כוללים סימון אתרים שנחשבים חובה אלא טיול וחוויה שמחוברים למקום בריחות, בצבעים ובטעמים. ומה אני אגיד לכם, השוק הזה פשוט מקסים. יש פה תחושה כמו בירושלים. שוק שנותן מענה לאוכלוסיה המקומית וגם לתיירים, יש בו מכל הטוב שאופייני לשווקים והוא צבעוני, שוקק חיים, ומעניין. נכון שהוא קטן יחסית למחנה יהודה ושוק הכרמל אך הוא תמציתי ונעים להסתובב בו, כשיצאנו מזכרון יעקב ירד פה גשם בלי הפסקה ולעכו הגענו יחד עם השמש, שיחק לנו המזל ויכולנו להנות מיום חורפי שטוף שמש.

בשוק הזה דוכני הדגים שולטים ברוב גאון, והם גם די שווים, הסחורה יפה וטרייה וכוללת גם גידול וגם דגה, היו המון סרדינים וברבוניות , הלוקוס יפה ואפילו כריש שלם, אפשר למצוא פה דגה טובה אך הכל בתנאי שנוסעים ישר הביתה. יש גם קניות לתיירים נרגילות שאני לא ארחיב אבל אני חייב להסתייג ולהזכיר לכם שהנרגילה מסוכנת מאוד לבריאות ומשתווה לחפיסות שלמות של סיגריות – בעיקר לשמור על הילדים שלנו המתלהבים, בגדי ריקוד, צעיפים ותיקים והרבה הרבה נעליים אבל לא לזלזל בדוכן הירקות שתמיד מציע ירקות עונתיים משובחים, כולל תפוחי אדמה מלאי רגבים אך המחיר לא היה הגיוני.

התחנה הראשונה היא כמובן בחומוס סעיד, כן עומדים בתור אבל בדרך כלל התור ממש קצר, 15 ₪ למנה חומוס עם גרגרים ואותו מחיר לחומוס עם פול. החמוצים והפיתות באים "קומפלט" והארוחה טעימה ביותר ומשביעה. אני אוהב את החומוס פה וגם מרגיש תמיד בטוח לאכול אותו בעיקר בגלל כמות האנשים הגדולה שעוברת פה וזה מחייב טריות של החומוס, הפעם היו בעכו המון ילדים כמו הבן שלי או אולי קצת יותר גדולים ומאוד שמחתי לראות אותם עומדים בתור ונכנסים לאכול חומוס, אפילו שמעתי ויכוח קל בינהם על כך שמחכים בתור אבל אחד מהם הודיע שזה החומוס הכי טוב בעכו ועכשיו מחכים- אין כמו אוכל לקירוב לבבות.

אחרי העיקול של סמטת החומוס ממש בהמשך הרחוב הזה מצד ימין נמצאת חנות התבלינים שבה אני קונה כבר שנים רבות - תבליני מדיאן כורד . החנות של מדיאן היא חנות תבלינים לשימוש ממשי, תמצאו בה תבלינים במצבם הגולמי לפני טחינה כורכום, זנגביל, כמון, אגוז מוסקט, ועוד ועוד תבלינים בשקים גדולים והקניה העיקרית שלי פה היא תבלין הבהרט. אני קורא לו קסם המזרח. הבסיס לתבלין הוא הבאהר – הפלפל האנגלי והוא גם המכנה המשותף לכל סוגי התערובת שקיימים עירקית, כורדית, לבנונית וכו'. בתערובת שהוא מכין לי יש 12-13 סוגי תבלינים ביניהם : פלפל אנגלי, פלפל שחור, ציפורן, זנגביל, קינמון, כמון, פרחי ורדים, לימון פרסי יבש, אגוז מוסקט, כוכב אניס, ועוד כמה תבלינים שאינני זוכר. השלב המדהים הוא השלב איסוף את התבלינים, זה מושרש בכף היד שלו. אני מזמין את הכמות והוא בפשטות אוסף מבלי לשקול את התבלינים וטוחן אותם וכמובן שהכמות מדויקת והטעם תמיד אבל תמיד זהה. תמיד כשאני מגיע לפה אני נדהם מחדש מטביעת העין והתיאום עם כף היד, זה משאיר עלי רושם ואני מתפעל מזה כאילו אני פה פעם ראשונה.

יש פה בחנות מבחר של תבלינים וקסמים לגירושי שדים למיניהם כולל בתי קטורת וקומקומים להרתחה, עופרת ואיפור לעיניים, ליפות לסיבון ומיני דבש,טחינה ממתיקים ומצרכים להכנת קפה. תבניות לעוגיות מעמול ומכתש ועילי לכתישת התבלינים. הביקור פה גם נעים כי הבחור שופע סיפורים ומעשיות, הפעם הוא החליט שאני מתחזק את קרן כמו שצריך ואחרי שראה את הבן שלנו שבדיוק אצלו נפגשנו במהלך הטיול הוא הסביר שרואים לפי המראה שלו שאני שולט בבית..... ובקיצור תחנה נחמדה בדרך. תבליני מדיאן כורד השוק העממי עכו העתיקה.

הסמטאות יוצאות אל הנמל הפנימי ועכשיו בעונה הזו הגלים מתנפצים בעוצמה, זה הזמן לקפה קטן כולל התחרדנות קלה בשמש והיום הופך למושלם.

לצהריים אפשר לאכול בלחם ודגים, מסעדה נהדרת לדגים וסלטים טריים שהדבר היחיד שחבל הוא שהיא ממש מול הים אבל כשיושבים לאכול לא רואים את הים. המסעדה נמצאת על חוף הים , צריך לצאת מהעיר העתיקה ובכיכר לפנות שמאלה עד קו החוף שם ימינה עד שתראו את המסעדה, ההגנה 30, עכו.

יום טיול שווה ביותר במרחק של פחות משעת נסיעה מהמושבה היפה שלנו זכרון יעקב אני ממליץ על הטיול הזה באמצע השבוע ולא לשכוח את הגנים הבאהים של עכו שזכו גם בפרסים ובתארים והם באמת יפים ואם אתם ביום טיול זה ממש נחמד לבקר שם.אינני מתחייב על דבר בסוף השבוע, אין לי מושג על מצב הצפיפות הדוחק והשאר.

בחרתי להביא מתכונים שלי מהנשיקה שבהם אני משתמש בבהרט ואלו מנות שאנחנו מכינים בנשיקה מתחילת הדרך תיהנו.

טלה בתנור

מצרכים:

1 צואר טלה מפורק מעצם (לבקש מאותו קצב מהולל)

3 בצלים גדולים פרוסים לפרוסות של 2 ס"מ (עובי)

4 עגבניות תמר שלמות

10 שיני שום.

למשחת התבלינים :

2 כפות דבש

2 כפות בהרט

1 כפית מלח

1 כפית פלפל

4 שיני שום כתושות

1 כפית טימין

3 כפות שמן זית

את כל התבלינים בקערית, מוסיפים שמן זית ויוצרים משחה של תבלינים

את הטלה מושחים ומורחים במשחת התבלינים מכל הצדדים, מניחים על מצע נייר כסף ומסדרים עליו ומסביבו את הבצל, עגבניות, שום , סוגרים את נייר הכסף ומעבירים את הטלה לתנור בחום 200 מעלות למשך שעה. מנמיכים את חום התנור ל 150 מעלות וצולים 5 שעות נוספות. לתת לתבשיל לנוח שעה ולהוציא מנייר הכסף. פורסים לפרוסות עבות ומגישים עם העגבניות והבצלים

מג'דרה בורגול ועדשים :

הכנת בורגול:

1 כוס בורגול עבה

1 כוס ציר מרק

שום, פלפל, מלח, כמון, בהרט , מעט סוכר

מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה עד ספיגת הנוזלים בבורגול

להכנת העדשים:

1 כוס עדשים מושרים לילה לפני הבישול

1 בצל לבן גדול קצוץ דק

ציר ירקות /בשר/עוף לפי הצורך

100 גרם רסק עגבניות

2 שיני שום קטושות

פלפל, מלח , בהרט,

1 כפית סויה,

1 כפית בלסמי,

3 כפות יין אדום

מעט סוכר

מטגנים בצל להשחמה ומוסיפים עדשים וכל התבלנים. מוסיפים ציר עד כיסוי העדשים ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש נמוכה עד שהעדשים רכות .

מחברים את העדשים עם הבורגול ויש להקפיד להפגיש בינהם כששניהם באותה הטמפרטורה. מוסיפים בצל ירוק קצוץ ושמן זית לפי הטעם בערבוב.

כי האדם עץ השדה

2011-01-13T01:00:00.000-08:00

ט"ו בשבט הוא בין החגים החגיגיים יותר בעיניי, השקדיה הזו שהשנה ממש מתאחרת בפריחתה ולא באשמתה אלא באשמת לוח השנה תמיד חגיגית ומהודרת משהו ...... בט"ו בשבט פורחת ואז מגיע איזה גשם ורוחות סוערות וכל הפרחים שלה נהפכים לשטיח שתמיד הפליא אותי. אני נזכר בבוץ שנדבק לסוליות הנעליים בנטיעות ובדרך כלל גם טיול לאיזה יער שבו נוטעים. השנה ט"ו בשבט בצורה יוצאת דופן הגיע ממש ביום ההולדת שלי ואינני זוכר ארוע כזה, רציתי מאוד להכין ארוחה שבה נוכל כולנו לאסוף כספים לנטיעות בכרמל כדי לעזור לשקם את ההר הירוק תמיד אבל הבנתי שהשנה נטיעות לא יהיו שם, השנה נותנים לחורש ולטבע לעשות את שלו ולא מתערבים לו בשיקום אנחנו נצטרך להעביר את העזרה לשנה הבאה וכך נעשה. לי נותר לחגוג יום הולדת ובשנים האחרונות אני מפנק את האורחים שלי ליום הולדתי בארוחה מיוחדת השנה היא תהיה בסימן סדר ט"ו בשבט, הרבה מרכיבים מהטבע, עשבי תיבול, ירקות ופירות שקדים ואגוזים אך אל דאגה גם בשר טלה טבעי וטעים יהיה לנו בארוחה. ולפני שנתפנה לעניינים ארציים כמו ארוחה נתעכב מעט בענייני הרוח של הטבע באדיבותה של יקירתי.

ט"ו בשבט הוא הזרע והשורש הראשוני של תחילת האביב, חודש שבט הוא חודש בו נפגשים שיא החורף ותחילת האביב, הטבע מתעורר משנת החורף וקם לתחייה בדיוק חודשיים לפני פסח ומסמל חג של התחלות חדשות. זהו בדיוק הזמן "לנטוע ולזרוע שתילים" בכל התחומים בשל התנאים המיוחדים, הקרקע הטובה והנוחה לשתילה וזוהי הזדמנות נפלאה להתחיל משהו חדש בחיינו האישיים, לפי חוכמת הקבלה זהו זמן נהדר לזיווג חדש או לחיזוק קשרים קיימים ויצירת המשכיות וחיים חדשים.

אחת הדרכים היא עריכת סדר ט"ו בשבט, מנהג זה החל במאה ה – 18 ומתועד לראשונה בספר חמדת ימים שם מסופר כי מקובלי צפת העניקו לחג חשיבות נוספת והיא "סדר ליל ט"ו בשבט" שבו אוכלים פירות בצורה מכוונת ומודעת תוך כדי שתיית יין, שירים ושיחה על משמעויות החג. שבעת המינים בהם נתברכה ארצנו חיטה, שעורה, גפן ותאנה רימון זית תמר ודבש יכולים לבנות ארוחה מלאה ועשירה .

העץ חשוב ביותר לנו האדם, הוא עבורנו מקור מזון, והמושג ריאות ירוקות אינו מושג סתמי העץ קולט מן האויר דו תחמוצת הפחמן ופולט חמצן כך הוא משמש כמסנן לחומרים מזהמים באויר . כמובן שהוא שומר עלינו מפגעי מזג האויר, נותן לנו צל ומוסיף יופי לנוף חיינו. גם מבחינה רוחנית הצמחים והעצים עולים כנגד כוח המשיכה של כדור הארץ ומסמלים נחישות כוח רצון עז, חוסן גדול, התגברות על קשיים המשך צמיחה ואריכות ימים. לנו ניתנת ההזדמנות להתחבר לעוצמה זו בט"ו בשבט, כמו העץ גם לנו בני האדם שורשים חזקים וככל שיהיו חזקים יותר נעמוד איתנים יותר מול הרוחות הנושבות סביבנו חז"ל אמרו כי כדי להיות עץ חזק ופורה על האדם בעיקר לעשות מעשים. יעשה מעשים נכונים, ירבו ענפיו ובמקביל פירותיו והאדם יוכל לספק פירות למשפחתו ולאחרים

כמו העץ גם אנו בני האדם מתחילים חיינו כזרע, מצפים ללידת התינוק וגם לעשיית הפרי הראשון של העץ. שניהם האדם והעץ זקוקים להשגחה צמודה האכלה ותמיכה בינקותם ובהתבגרותם שניהם מכים שורש בבגרותם ולשניהם פירות בבכרותם, כמו העץ גם האדם קמל בסוף ימיו. שניהם זקוקים לארבעת היסודות כדי להתקיים ארבעת היסודות באים לידי ביטוי גם בגלגל המזלות ובכל אחד מאתנו יש את כולם אך ט"ו בשבט הוא ביתו החם של מזל דלי ואנו יכולים להתחבר לתכונותיו הטובות של בן מזל דלי: אוהב בריות, שואף לצדק למען הזולת ולצמיחה רוחנית. זהו יום שמח שבו בא לידי ביטוי הקשר הנצחי בין בני האדם לבין הכוח העליון הוא כוח הבריאה. זוהי הזדמנות עבורנו להתחבר לרוחניות שבנו, להחליט על מעשים המציינים תהליכים חדשים ומוצלחים ולבצע אותם.

ואיך אפשר בלי רכילות זיכרונית מקומית : בשנת 1890, יצא זאב יעבץ מורה וסופר יחד עם תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב מושבתנו המדהימה לנטיעה חגיגית ובכך קבע אופי חדש לחג. נימוקו למעשה היה " למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית- הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, כרוב חן והדר, את העצים הנטעים , השושנים" היוזמה עברה ונקלטה במושבות נוספות ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על טו בשבט חג הנטיעות והקרן הקיימת עימצה מועד זה מאוחר יותר והיום אנו יכולים לראות פעילות גדולה מאוד הכוללת טיולים וסיורי טבע ברחבי הארץ ביום זה. הנטיעה באה לבנות את הארץ, להפריח שממה בכל תחום וגם בחיינו האישיים היא מסמלת את החוזק שלנו ואת אריכות הימים ואילו הפירות מסמלים את הנחת שלנו, האושר וההנאה מהחיים, נברך את כולנו שנזכה ונהנה להרבה מאלו.

מתכון לט"ו בשבט, הקרדיט לאיתן גיסין אחייני היקר ששילב קציצות טעימות ביותר ברוטב של בשר בקר או לשון ויקירתי הכינה לי ואי אפשר היה להפסיק לאכול

קציצות ברוטב פירות יבשים

לקציצות

1 ק"ג בשר טחון עדיף מעורב עוף ובקר

1 ביצה

1 בצל גדול קצוץ דק

3 שיני שום כתוש

1 צרור כוסברה קצוצה

כמון , בהרט מלח פלפל

לרוטב

מעט שמן זית

2 בצלים גדולים קצוצים

5 שיני שום מעוכות

מיכל 260 גרם של רסק עגבניות

מיץ מלימון אחד

בהרט, אגוז מוסקט מגורר, מעט כמון, כף סוכר

ציר עוף \ או מרק עוף מספיק כדי כמעט לכסות את הקציצות אם אין אז מים

מעט משמשים מיובשים, שזיפים מגולענים מיובשים וצימוקים

מלח פלפל

הכנת הקציצות

1. מטגנים את הבצל ואת השום עד שהם זהובים, מקררים

2. מוסיפים את הבצל לכל שאר החומרים של הקציצה ולשים אפשר להוסיף מעט פירורי לחם. יוצרים קציצות

3. מחממים שמן במחבת , מטגנים קלות את הקציצות כדי לסגור אותן

4. מוציאים לנייר סופג ושומרים בצד.

הכנת הרוטב

5. באותה מחבת מטגנים את הבצל והשום לרוטב

6. מוסיפים את רסק העגבניות מערבבים כדקה.

7. מתבלים בלימון , בהרט, אגוז מוסקט , כמון , סוכר, מלח פלפל

8. מוסיפים ציר עוף.

8. מוסיפים את הפירות היבשים.

9. נותנים לרוטב להתבשל 20 דק יחד. ואז מוסיפים את הקציצות מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כ- 20-30 דקות.

אתם מוזמנים לכתוב לי, להגיב, לספר לי איך המתכון או אם מצאתם שיפורים אשמח מאוד לשמוע דעותיכם.

חג שמח וטעים רונן קרן והנשיקה

אוי ברצלונה ברצלונה....

2011-01-06T02:47:00.000-08:00

ברצלונה בירת מחוז קטלניה היא ללא ספק אחת הערים המרתקות ב"עולם הישן". היא לא היפה בערי אירופה, אך לעומת זאת היא עיר מלאת תענוגות שמגישה לכם אותן בעצם השוטטות ברחובותיה. העיר מקרינה אירופאיות, שדרות, גנים מטופחים וריח של אירופה אבל משהו גורם לנו להרגיש שאנחנו במזרח התיכון – ואכן היא דומה לחיפה, אשדוד וערים אחרות הבנויות עם הגב לים. אין היגיון במבנה שלה. ישן מתערבב בחדש, מרכזים מסחריים ושווקים, פאר ופשטות גרים יחד וערבוביה זו נותנת לנו להרגיש, יחד עם נחמדות האנשים ומנוחת הצהריים שלהם, נוח ונעים וכמובן מענג לתור בה.

אתמקד ישר בלב המדהים של העיר הזאת - השוק הכי טוב בעולם לעניות דעתי, הפופולארי ביותר בכל ספרד ורבים מחובבי הגסטרונומיה עולים אליו לרגל מכל העולם – לה בוקרייה.למען הדיוק, שדרת "לה רמבלס" הם הלב והשוק הוא מרכזו.

השדרה עצמה ארוכה מאוד, היא מתחילה בנמל ומגיעה עד כיכר קטאלוניה. לאורכה דוכנים עמוסי כל טוב, מופעי רחוב, ובקרבתה : המוזיאון הימי, בניין האופרה- חובבי המוזיקה יגלו בית אופרה איכותי – Gran Teatre del Liceu וכדאי לנסות להשיג כרטיסים להצגת הערב כל יום ב- 14:00 בקופות, ועוד.

לשוק יש מספר כניסות אף אלו שמצד השדרה צבעוניות במיוחד, בפעם הראשונה שהגעתי לשוק לפני הרבה שנים, בלטו מאוד ומשכו את תשומת ליבי דוכני הבשר ובהם הנשים מטופחות למשעי, בביגוד מסוגנן, איפור מוקפד, לק מושלם בציפורניים, עטופות חלוקים לבנים מעל הלבוש. אלו גבירותיי ורבותיי הקצביות של השוק, ביד אחת אוחזות סכין קצבים חדה במיוחד וביד השנייה את נתח הבשר שעובר טיפול מקצועי ביותר. אני נמשכתי כמו מגנט ולא יכולתי לזוז במשך חצי שעה מאותו דוכן ומבטי התמקד בחוויה הבלתי נשכחת ומיוחדת עבורי שכן אצלנו נשים לא שייכות לעולם הזה ופה פתאום הן השולטות, מחייכות, מלאות אושר וחיוניות, מחזה עוצר נשימה שלא אשכח לעולם.

טיפ קטן לאוהבי הסכינים- חנות מיוחדת שמתמחה בנושא. בכיכר קטנה ברובע הגוטי שנקראת: barcelon – solingen paris ,והכתובת: placa del pi

ככל שהמשכתי לשוטט בין הדוכנים, התברר לי שברובם החנוונים הם בעצם חנווניות ללא ספק מיוחד לשוק הזה מכל שווקי אירופה - שליטה כמעט מוחלטת של הנשים בכל המחלקות: דוכני דגים, פירות הים שלמעט במזרח הרחוק לא ראיתי כזה שפע ומבחר. הדגה מגיעה גם מהים התיכון וגם מהאוקיינוס האטלנטי, ויוצרת מגוון ושפע שכמובן בא לידי ביטוי במסעדות, בפאבים ובכל מקום בו מוגשת צלחת.

ברצלונה נחשבת למוזיאון עירוני, ברחובותיה תמצאו סגנונות בניה מרובים, הבולט ביניהם ומפוזר בכל העיר הוא האדריכל אנטוני גאודי אי קורנט שתרם רבות והפך אותה למוזיאון למטייל. גאודי נולד למשפחת אמני קרמיקה בקטלוניה וכאדריכל מודרני השתייך לתנועת האר נובו. הוא יצר כל חייו בברצלונה ודבר זה ניכר בהחלט בעיר. בעבודותיו הוא משלב הרבה קרמיקה וחיפויי פסיפס שהם אלמנטים קטאלנים מובהקים. אחת העבודות הראוותניות והבלתי גמורות שלו שהפכה גם לאחד מסמלי העיר היא "כנסיית המשפחה" – Sagrada Familia . עברו שנים רבות עד להבנת התכנון שלה כדי לסיים אותה. פארק גואל יכול גם הוא לתת לכם הצצה אל נבכי מוחו הפרוע של אמן זה שנהרג בתאונת חשמלית כשהלך לאחור במהלך עבודה ונדרס. בין העבודות שנמצאו לאחר מותו היה גורד שחקים שתכנן לבנות בניו יוקר ותכניות אלו שמשו בסיס לבניין שיחליף את מגדלי התאומים.

בפעם הראשונה ההיא שהגעתי לברצלונה עם יקירתי, ישנו בקוסטה בראווה מרחק 45 דקות נסיעה מהעיר, אני לא ממליץ על הסידור הזה אבל מכיוון שהיה לנו רכב השתמשנו בו ונסענו לטיול לכיוון דרום צרפת. אני ממליץ בחום לשכור רכב ליום או ליומיים מתוך העיר, לעשות הפסקה מהבניינים, הצפיפות ולצאת למרחבים.

הכנסייה ומנזר המונסרט שבהם נמצאת המדונה השחורה נמצאים על "ההר המשונן" כפי שהוא נקרא בספרדית. את החוויה של העלייה עם הרכב לכיוון המנזר לא נשכח לעולם שכן בעליה הזו גילינו בפעם הראשונה שיקירתי המקסימה סובלת מפחד גבהים. זה התחיל בהתקף צחוק שלא הפסיק ונמשך לבכי קורע לב שאינו קשור למציאות. הר המונסרט מתרומם לגובה של 1241 מטרים מעל הנהר Llobregat ומרוחק כ- 60 ק"מ מברצלונה (ממוצע של שעה נסיעה לכל כיוון). למרחוק נראה המונסרט כמצודת רפאים ענקית דבר שגרם גם למלמול בלתי נפסק ככל שהבתים למטה הפכו קטנים והמצודה גדלה. עד שהגענו לרכס שעליו יושבת המצודה יקירתי לא הסכימה בשום פנים לרדת מהרכב ולכן לא נכנסנו למתחם אבל כשחזרנו לארץ הבטחנו שעוד נחזור לשם.

האגדה על מונסרט מגוללת את סיפור מציאת הפסל של מדונה השחורה אשר מוכרזת כפטרונית של קטלוניה ואליה מתקיים פולחן. עד היום בנות רבות נושאות את השם מונסרט, כמו זמרת האופרה המפורסמת מונסרט קבליה. הטבע הייחודי של נוף מחורץ, המשדר מיסטיקה ומסתורין, חובר באופן טבעי לדת ויוצר את התנאים להקמת כנסיה ומנזר במקום.

הנזירים, פתחו במקום קונצרן כלכלי מפותח- ייצור דבש גבינות, וליקר אגוזים ידוע. יש מלון למי שרוצה קצת שקט . ישנם במתחם גם מסלולי הליכה בטבע משולטים, מפות של האזור והסברים שונים על הצומח והחי באזור כולו. יש מסלולים קצרים שנמשכים כשעה וחצי לערך, וכאלה ארוכים יותר. כמובן כפי שאתם מבינים לא עשינו דבר מאלו אבל באמת אני ממליץ בחום המקום מדהים, קסום ובפעם הבאה שנגיע לברצלונה יחד נעלה שוב לחוויה מתקנת.

קרם קטלן

בניגוד למקור המנה הזאת מתובלת עם פסיפלורה ומכילה שמנת מתוקה בנוסף לחלב ועל כן עשירה יותר

חומרים:

700 מ''ל שמנת מתוקה

300 מ''ל חלב

4 יחידות פסיפלורה – חותכים ומוציאים בעזרת כף את הפרי

6 חלמונים

150 גרם סוכר

1 תפוז גרדת קליפה

אופן ההכנה :

מבשלים את החלב והשמנת יחד עם קליפת תפוז עד לרתיחה מורידים מהאש ומשהים 20 דק' .

במיקסר מקציפים חלמונים וסוכר לתערובת בהירה ותפוחה ומערבבים עם התבשיל.

בינתיים מחממים תנור ל 150 מעלות.

יוצקים את הקרם לכלים אישיים בקוטר 12 ס"מ ואופים באמבט מים רותחים כ- 30 דק'. כשיוצא עדיין רוטט מעט אך זה בסדר – בקירור יתקשה.

רצוי להכין יממה לפני ההגשה, אם רוצים אפשר לפזר סוכר חום ולהשחים בגריל לפני הגשה כמו קרם ברולה.

אפשר גם אחריי....

2011-01-01T03:07:00.000-08:00

בשנה שעברה נסעתי לברלין עם חברים ובידיעה שבזמן השהות שלי שם אתנתק זמנית מהמשמעות של המקום עבורי כמי שגדל בבית עם אמא ניצולת שואה. הפעם הראשונה על אדמת גרמניה, לא איפשרה לי להתנתק וכל החוויה היתה מוזרה ובעיקר שנויה במחלוקת, למען האמת חשבתי הרבה על קרן ועל כמה לא היה מתאים שניסע הנה לנופש, תנועת הרכבות היתה צורמת משהו.... אני נסעתי להתאוורר קצת עם 2 חברים והאמת שנחתי וצחקתי כל-כך הרבה בארבעת הימים האלו שהיה שווה ביותר, לא חשוב איפה אני יודע שניצחנו.

תקופת חג המולד בברלין היא אורגיה הולכת ומתעצמת של קניות, יין חם ואם התמזל מזלכם - גם שלג. תקופה שמגיעה לשיאה בערב הסילבסטר עם הוללות פראית והתפוצצות אפוקליפטית של זיקוקי דינור. למעשה, ההתרחשות בברלין בתקופה זו היא כה רבה ומסועפת שקל מאוד ללכת לאיבוד בתוך שפע האפשרויות. השווקים הם הלחם והחמאה של כל חג מולד אירופאי ראוי לשמו. לנו התיירים הלא נוצריים שווקי החג הם שינוי מרענן, הצבעוניות המדהימה כובשת את העין ממרחקים וממגנטת. עיר ענקית ברלין, בעלת משמעויות רבות היסטוריות תרבותיות ובנוסף בשנים האחרונות לאחר נפילת החומה נהפכה העיר לשם דבר עולמי בחיי הלילה, מסעדות, פאבים, קאזינו, מועדונים ועוד ממש מקום של בליינים.

בתקופה זאת של השנה אם תשכחו לרגע מהדחף למצוא את המיוחד והמקומי, ולסמן את המוזיאונים והאתרים, מובטחת לכם הנאה שלמה מהשווקים המפוזרים ברחבי העיר במיוחד לחג. הם נראים אותו הדבר אבל בכל זאת, לכל שוק את הדגש והייחוד שלו וכיף להתעכב וליהנות מהם. הכל הכל טעים שקדים מסוכרים, בשרים על הגריל ויין חם שטס ישר לראש הם מרכיבים חיוניים בחוויה.שוקולדים ,תפוחי העץ המצופים קרמל אדום שמזכיר את הילדות , קרמבואים צבעוניים, וכמובן הסיידר המחוזק שחימם את ליבנו לפני אכילה בלתי פוסקת של נקניקיות, כרוב, וקרטופלך שזה אומר תפוח אדמה.

עם כל הכבוד לכל אלו, הדוכן הראשון שמשך את ליבנו ואפנו היה דוכן הנקניקיות המפורסמות שבמקומות הטובים נצלות על גריל מדהים. תיבת ברזל עמוקה, עגולה וכמובן ענקית שמעליה רשת גריל קשורה בשלוש פינות למנוף בעל ציר עם גלגלת שלפי הצורך ורמת הצלייה מרימים ומורידים את הרשת. חשוב לציין שהשליטה במידת חום הבישול בכל שיטות הבישול באש פתוחה חשובה מאוד ומכריעה בטיב התוצאה, וכמובן שהשליטה במתקן הזה מקסימלית. בשיא הקור ששרר בחוץ עם אף אדום, שותים בירות ואוכלים נקניקיות בכל פינה בעיר ובכל רחבי גרמניה. זה גם הזמן להזכיר שאני עם 2 חברים בנים ולכן ההרפתקה התאפשרה שהרי ברור שהיינו צריכים להפסיק את החגיגה עוד בהתחלה אם היינו נוסעים עם החברות היקרות שלנו.

בחלק מהדוכנים היו מצליות ענק מברזל שבצורה שמרנית ובסדר מופתי היו בהם שלושה תבשילים קבועים. בראשון פטריות שמפיניון צלויות בכמות מאוד גדולה של בצל מטוגן שחום שהצלייה בחום נמוך במצלית ברזל עבה באיטיות הזו גורמת לבצל לא להישרף והסוכר שבתוכו נהפך לקרמל. ברגע הנכון מוסיפים את הפטריות, בתהליך הבישול הנוזלים יוצאים מהפטריות ולא נותנים לבצל להגיע לרמת קרמל גבוהה שבקלות תהפוך אותו ממתוק למר.

במחבת השני היו תפ"א שנראה שבושלו חלקית קודם ונצלים בשומן ובקוביות קטנטנות של ביקון ,ובשלישי תבשיל שנראה כמו עלי מנגולד ותרד קצוץ עם נקניקיות שלשמחתי היה טעים מאוד.

לכבוד הנסיעה התעניינתי כרגיל והכנתי לי רשימת מסעדות לבדיקה ועבודה אבל הפעם לא הגעתי לאכול בתשעים אחוז מהן, די חבל לי, ברלין היא בירה קולינרית וקורים בה דברים ממש מעניינים אבל השווקים ואוכל הרחוב תמיד מושך אותי ובמיוחד פה עם האסתטיקה והסדר המופתי ובנוסף העניין הוזיל את הטיול משמעותית.

בכל זאת אמליץ על מסעדה ותיקה מאוד בסגנון ועיצוב בר ישן וכפרי באמצע עיר מודרנית בשם Xantener Eck בכתובת Xantener Strasse 1 10707 Wilmersdorf, Berlin

טלפון: 030-8844721

שעות פעילות: 9:00 עד 24:00

תחבורה ציבורית: חשמלית: Adenauerplatz

כתובת אינטרנט : http://www.xantenereck.de

ממרק תפ"א אדמה עד שניצלים של עגל שמצאנו סוף כל סוף. אחד החברים שלי ששומר מסורת ברמת הלייט מצא את עצמו. כל החוויה לאכול במקום כזה עשתה לנו טוב בנשמה בשילוב בירות שעשו לנו טוב בראש.אנקדוטה קטנה שחלפה בראשי היא שחלק גדול מהאוכלוסייה בארץ ישראל בטוחים שתפריט שניצל עם פירה בארוחת הצהריים הוא מקומי ים תיכוני.

אני ממליץ בחום על סיור מודרך של אישה חביבה ביותר בשם לאה 049177277783

כדאי לתאם אתה מראש והיא מאוד מאוד נחמדה.

מתכונים למיטיבי לכת

ספריבס טלה בכרוב ותפוח אדמה

בפי הקצבים נקרא החלק פלדה טלה – זהו חלק הצלעות האחוריות שהבשר שלו נטחן בדרך-כלל לקציצות. הוא לא נמכר בדרך כלל עם הצלעות ויש לבקש מהקצב חלק מסוים זה פרוס לפי הצלעות.

הסיבה לשמה החלטתי על מתכון זה היא שימוש בחומר גלם קצת שונה בתבשיל שאינו אופייני לו וזאת על פי המסורת הגרמנית צרפתית. והחיבור הקלאסי לכרוב ותפ"א

כמובן שהקלאסיקה האירופאית לא כשרה.

חומרים:

1 ק"ג צלעות אחוריות של טלה (פלדה) פרוסות

1 ליטר ציר בקר

קורט פלפל שחור

קורט מלח

10 שיני שום פרוסות עבה

5 יחידות תפוחי אדמה בינוניים שטופים עם קליפה פרוסים לאורכם ל - 4 פלחים.

1/4 כוס שמן זית משובח

1 יחידה כרוב חתוך לרצועות דקות

1 בקבוק יין לבן אחד שרדונה סומק

במחבת ברזל כבדה משומנת מעט, צולים את הצלעות המתובלות במלח ופלפל ומשחימים מכל הכיוונים. מוסיפים את תפוח האדמה,כרוב ,יין לבן, שום, טימין , ומכסים בציר בקר. מניחים מכסה ומבשלים במשך 3 שעות על אש נמוכה כאשר כל שעה בודקים את הנוזלים. אם יש צורך מוסיפים והופכים את הצלעות. לאחר 3 שעות מסירים את המכסה ומעבירים לתנור שחומם מראש ל150 מעלות לשעתיים נוספות.

כרוב ממולא פטריות, גבינות וחזה אווז מעושן - 4 מנות :

חומרים :

1 יחידה כרוב ללא ה"גזע"

250 גרם פטריות שמפניון קצוצות

100 גרם חזה אווז מעושן קוביות קטנטנות

2 שיני שום כתושות

1 כף קמח

1 כף חמאה

2 כוסות חלב

50 גרם גבינת גאודה

80 גרם גבינת עזים פרומעז

80 גרם גבינת עזים סנט מור

מלח ופלפל שחור טחון טרי

טימין, קאין, פטרוזיליה – לפי הטעם

הכנות:

בסיר עם מים רותחים ולימון מבשלים את הכרוב עד להיפרדות העלים (לא לבשל יותר מדי).

במחבת מטגנים את הבייקון, מוסיפים הפטריות ומתבלים.

בסיר קטן ממיסים חמאה ומוסיפים קמח, מערבבים כ-2 דקות, מוסיפים חלב, מערבבים ומבשלים כ- 15 דקות עד שמסמיך. מתבלים ומוסיפים את הגבינות.

שיטת פעולה:

על משטח עבודה מניחים נילוןן נצמד ועליו מניחים 4-5 עלי כרוב רחבים. מורחים את המורניי ומניחים עוד 4-5 עלים. מוסיפים את הפטריות והבייקון וממשיכים הלאה בשכבות.

אוספים את שולי הניילון, מעצבים לצורת כדור ומצמידים היטב. כשהכרוב חוזר לצורה המקורית מורידים את הניילון.

מחממים תנור לחום גבוה – 200 מעלות, ואופים כ-10 דקות כשבסיס הכרוב כלפי מעלה.

מגישים את הכרוב בשלמותו.

והפעם, מנהטן

2010-12-27T01:42:00.000-08:00

שבוע טוב...

בכל שבוע אתן המלצה שבועית על מסעדות בעולם, כמובן כאלה שאכלתי בהן ונהנתי.

היום אני רוצה להמליץ על מסעדת מעולה במנהטן שהיא בעצם חלק מרשת מסעדות אמריקאית.
הרשת נקראת הילסטון , ולכל המעוניין אני מצרף גם לינק לאתר שלהם http://www.hillstone.com

התפריט מציע צלעות, המבורגר, צ'יקן סלט מצויין וגם סלט פילה מעולה.
ההמבורגרים שלהם בין הטעימים שאכלתי במנהטן.
אם יצא לכן לבקר במנהטן, ואני ממליץ לבקר פעם אחת בחיים לפחות, תקפצו לאחת מהמסעדות של הרשת, אמריקה במיטבה!

המשך יום טוב, רונן

חיפה עיר תחתית בחג של החגים

2010-12-23T03:08:00.000-08:00

מאת: רונן רביב, שף ובעלים של מסעדת הנשיקה בזכרון יעקב

"החג של החגים", הפסטיבל החוגג את חגי דצמבר של שלוש הדתות הגדולות, יתקיים זו השנה ה- 17 בעיר חיפה.

כל פעילויות הפסטיבל יתרחשו בחודש דצמבר ויתפרש על פני ארבעה שבועות, שבהם יציינו את חג הקורבן, חג החנוכה, וחג המולד. מטרתו של הפסטיבל - לתת ביטוי תרבותי ואמנותי לפסיפס האנושי של חיפה ולקדם מסרים של דו קיום ושלום.

בין אירועי הפסטיבל - תערוכות אמנות, סדנאות יצירה, קונצרטים, מופעים, סיורים ועוד. אירועי הפסטיבל מתקיימים ברובם בחוצות ואדי ניסנאס שבעיר חיפה, השכונה שבה עובר קו התפר בין יהודים לערבים.

באתר www.haifahag.co.il/ תוכלו לקבל פרטים ופירוט הפעילויות בוואדי ניסנאס
וגם באתר - www.habama.co.il... תמצאו הרבה פרטים על פעילויות תרבות, מפגשי אמנים וסופרים ועוד......

זו תקופה מצוינת ל"חופשה חיפאית" משפחתית או זוגית. העיר כולה מתקשטת ולובשת חג: אורות חג החנוכה המתערבבים באורות חג המולד,חג הקורבן כבר מאחורינו אבל נחשב עדיין באותו זמן. הסמטאות בוואדי ניסנאס מתקשטות ביצירות אמנות, ניחוחות וטעמים שיוצרים אווירת "החג של החגים" המורגשת ברחבי כל העיר. מידי שבת בחודש דצמבר שפע אטרקציות ופעילויות מצפות למבקרים בעיר.
מכל מגוון הפעילויות הרבות כמובן שאותי מעניינת הגסטרונומיה. הסיבוב הדו חודשי שלי בוואדי לובש הרגשת חג וירקות הבלאדי מבצבצים מכל פינה תפוחי האדמה עם הרגבים עליהם לוקחים אותנו לחנוכה ללביבות שאפשר לקרוא להם לביבות תפ''א בלאדי ראה מתכון.

בילדותי אני זוכר בתקופות אלו של השנה מכוניות עם משפחות שלמות עוצרות בצד הדרך ועוסקות בקטיף עשבי בר בשדות של זכרון - יעקוב. אבא שלי תמיד התעניין לדבר איתם ואסף מתכונים בעיקר על החוביזה, הזעתר (אזוב מצוי) ומיני תבשילים מסוגים שונים של עשבי פרא. לימים זיכרונות אלו עיצבו את טעמי הגסטרונומי הבסיסי ובכל המטבחים שעברתי בארץ וגם בחו"ל חיפשתי בין היתר אחרי טעמים שהזכירו לי את הילדות.

פרט לחוביזה נחשפתי במשך השנים אל העכובית או בערבית עקוב, הסרפד, עולש הבר, תרד הבר, גרגר הנחלים ועוד רבים וטובים ,מדהים אילו דברים מדהימים גדלים לנו כפרא בשדות ואיך למרבית האוכלוסייה אין מושג לגביהם. חשוב מאוד לציין שחל איסור מוחלט על קטיפת אזוב מצוי הלוא הוא הזעתר ויכול להיות שיש עוד צמחי תבלין שחל איסור על קטיפתם מהשדות. אין דבר יפה יותר בעיני מאשר להכיר את האדמה עליה אנו חיים ולדעת ליהנות מהמתנות שהיא נותנת לנו . בכל הזדמנות אני מגיע לוואדי מכיוון שזה אחד השווקים הכי ברוכים בכל סוגי העשבים וירקות הבלדי כמובן מתאים לעונות השנה ונהנה מגידולים שהטבע יצר ללא התערבות האדם.

ואם אנחנו בוואדי אז צריך לעשות הפסקת אוכל ובוואדי עצמו מככבת מסעדת "נדימה" עם הפתיליות ושלל התבשילים שקשורים כמובן לעצה בשוק ובעונה. בדרך כלל טעים למרות שבפעם האחרונה שהייתי הייתה לי את ההרגשה שהיא אולי כבר קצת עייפה, בישול על פתיליות הוא בישול שממש מרגישים את האהבה ויכול להיות שהיא קמה על צד שמאל מהיכרותי טבחים זה מצב שקורה גם להם וצריך לזכור שטבחים הם בני אנוש. אצלה תוכלו למצוא תבשילים מכל השפע של עשבי התיבול, ממולאים ומטעמים ערביים מקומיים.

יש מקום חדש שהוא לא בדיוק מסעדה אלה חנות דגים ולידה אבו מכתור נדמה לי שקוראים לו מטגן דגים טריים וטעימים אז להגיע במצב רוח של אוכל .

החציל הבלדי כבר תפס מקום של כבוד במטבחנו והוא מופיע כמעט בכל המסעדות בצורה זו או אחרת (בדרך כלל עם תוספת של יוגורט או טחינה ). אבל יש עוד ירקות בלאדי רבים שאני מחכה להם כל השנה עד שמגיעה העונה. הפאקוס לדוגמא, מדובר במלפפון בלאדי שהוא מעין הכלאה של מלפפון וקישוא. טעמו עשיר ואני אוהב לאכול אותו טרי, הוא מתאים גם לכבישה ובנוסף ניתן להוסיפו לכל סלט ניתן עדיין להשיג מעט ממנו בשווקים בצפון.

ממש עכשיו אנחנו נמצאים בשיא עונת הריג'לה, או בשמה העברי רגלת הגינה. צמח בשרני זה מלא בויטמנים (ואפילו באומגה 3) ועשיר בטעם.

הריג'לה עשתה דרך ארוכה אל המטבח המקצועי כיום במסעדות רבות היא משמשת כקישוט למנות וכתוספת לסלטים. אני אוהב לשלב אותה בסלט עם סלק וגבינה כחולה שאת המתכון שלו אני מביא פה

סלט סלק וגבינה כחולה

מצרכים

2 סלקים מבושלים

חופן עלי ריגלה ללא גבעול

200 גרם גבינה כחולה רוקפור

רוטב

מיץ מלימון אחד

כפית רכז רימון

כף שמן זית איכותי

1/4 כפית שמן שומשום

מלח פלפל ושחור גרוס לפי טעם

כל הכמויות ניתנות לשינוי לפי טעמכם האישי

חותכים סלק לקוביות מפזרים את עלי הריגלה ואת גבינת הרוקפור מפזרים מעל. בצנצנת מערבבים את חומרי הרוטב, וממש לפני ההגשה מוסיפים את הרוטב.

לטקעס

3/4 ק"ג תפוחי אדמה מקולף ומגורד במגרדת על החלק העגול

1/4 ק"ג בטטה מקולפת ומגורדת על החלק העגול

1 יחידה בצל לבן גדול מגורר על מגרדת שבבים עבים

3 ביצים

5-7 כפות קמח

קורט מלח

1 בקבוק שמן קנולה

נייר סופג

כאמור מגרדים את תפוחי האדמה, הבטטות והבצל ולא סוחטים, מוסיפים את שאר החומרים והמשתנה היחיד הוא הקמח, הוא תלוי בסמיכות התערובת ולכן לשיקולכם.

לגיוון אפשרי להוסיף עשבי תיבול, גבינות ותבלינים. אני אוהב להרגיש את הטעם הפשוט שמזכיר לי את הילדות ולא להתחכם כי אז זה נהפך ללביבות ירק ולא לביבות או לטקעס של חנוכה.

מטגנים בשמן קנולה משני הצדדים ממש לפני הארוחה

במחוזותינו מפזרים סוכר על הלביבות, אפשר גם לאכול עם שמנת חמוצה

בימים קרים אפשרי בהחלט להוסיף לצלי בשר או עוף עם רוטב, פשוט מעדן.