ברצלונה בירת מחוז קטלניה היא ללא ספק אחת הערים המרתקות ב"עולם הישן". היא לא היפה בערי אירופה, אך לעומת זאת היא עיר מלאת תענוגות שמגישה לכם אותן בעצם השוטטות ברחובותיה. העיר מקרינה אירופאיות, שדרות, גנים מטופחים וריח של אירופה אבל משהו גורם לנו להרגיש שאנחנו במזרח התיכון – ואכן היא דומה לחיפה, אשדוד וערים אחרות הבנויות עם הגב לים. אין היגיון במבנה שלה. ישן מתערבב בחדש, מרכזים מסחריים ושווקים, פאר ופשטות גרים יחד וערבוביה זו נותנת לנו להרגיש, יחד עם נחמדות האנשים ומנוחת הצהריים שלהם, נוח ונעים וכמובן מענג לתור בה.
אתמקד ישר בלב המדהים של העיר הזאת - השוק הכי טוב בעולם לעניות דעתי, הפופולארי ביותר בכל ספרד ורבים מחובבי הגסטרונומיה עולים אליו לרגל מכל העולם – לה בוקרייה.למען הדיוק, שדרת "לה רמבלס" הם הלב והשוק הוא מרכזו.
השדרה עצמה ארוכה מאוד, היא מתחילה בנמל ומגיעה עד כיכר קטאלוניה. לאורכה דוכנים עמוסי כל טוב, מופעי רחוב, ובקרבתה : המוזיאון הימי, בניין האופרה- חובבי המוזיקה יגלו בית אופרה איכותי – Gran Teatre del Liceu וכדאי לנסות להשיג כרטיסים להצגת הערב כל יום ב- 14:00 בקופות, ועוד.
לשוק יש מספר כניסות אף אלו שמצד השדרה צבעוניות במיוחד, בפעם הראשונה שהגעתי לשוק לפני הרבה שנים, בלטו מאוד ומשכו את תשומת ליבי דוכני הבשר ובהם הנשים מטופחות למשעי, בביגוד מסוגנן, איפור מוקפד, לק מושלם בציפורניים, עטופות חלוקים לבנים מעל הלבוש. אלו גבירותיי ורבותיי הקצביות של השוק, ביד אחת אוחזות סכין קצבים חדה במיוחד וביד השנייה את נתח הבשר שעובר טיפול מקצועי ביותר. אני נמשכתי כמו מגנט ולא יכולתי לזוז במשך חצי שעה מאותו דוכן ומבטי התמקד בחוויה הבלתי נשכחת ומיוחדת עבורי שכן אצלנו נשים לא שייכות לעולם הזה ופה פתאום הן השולטות, מחייכות, מלאות אושר וחיוניות, מחזה עוצר נשימה שלא אשכח לעולם.
טיפ קטן לאוהבי הסכינים- חנות מיוחדת שמתמחה בנושא. בכיכר קטנה ברובע הגוטי שנקראת: barcelon – solingen paris ,והכתובת: placa del pi
ככל שהמשכתי לשוטט בין הדוכנים, התברר לי שברובם החנוונים הם בעצם חנווניות ללא ספק מיוחד לשוק הזה מכל שווקי אירופה - שליטה כמעט מוחלטת של הנשים בכל המחלקות: דוכני דגים, פירות הים שלמעט במזרח הרחוק לא ראיתי כזה שפע ומבחר. הדגה מגיעה גם מהים התיכון וגם מהאוקיינוס האטלנטי, ויוצרת מגוון ושפע שכמובן בא לידי ביטוי במסעדות, בפאבים ובכל מקום בו מוגשת צלחת.
ברצלונה נחשבת למוזיאון עירוני , ברחובותיה תמצאו סגנונות בניה מרובים, הבולט ביניהם ומפוזר בכל העיר הוא האדריכל אנטוני גאודי אי קורנט שתרם רבות והפך אותה למוזיאון למטייל. גאודי נולד למשפחת אמני קרמיקה בקטלוניה וכאדריכל מודרני השתייך לתנועת האר נובו. הוא יצר כל חייו בברצלונה ודבר זה ניכר בהחלט בעיר. בעבודותיו הוא משלב הרבה קרמיקה וחיפויי פסיפס שהם אלמנטים קטאלנים מובהקים. אחת העבודות הראוותניות והבלתי גמורות שלו שהפכה גם לאחד מסמלי העיר היא "כנסיית המשפחה" – Sagrada Familia . עברו שנים רבות עד להבנת התכנון שלה כדי לסיים אותה. פארק גואל יכול גם הוא לתת לכם הצצה אל נבכי מוחו הפרוע של אמן זה שנהרג בתאונת חשמלית כשהלך לאחור במהלך עבודה ונדרס. בין העבודות שנמצאו לאחר מותו היה גורד שחקים שתכנן לבנות בניו יוקר ותכניות אלו שמשו בסיס לבניין שיחליף את מגדלי התאומים.
בפעם הראשונה ההיא שהגעתי לברצלונה עם יקירתי, ישנו בקוסטה בראווה מרחק 45 דקות נסיעה מהעיר, אני לא ממליץ על הסידור הזה אבל מכיוון שהיה לנו רכב השתמשנו בו ונסענו לטיול לכיוון דרום צרפת. אני ממליץ בחום לשכור רכב ליום או ליומיים מתוך העיר, לעשות הפסקה מהבניינים, הצפיפות ולצאת למרחבים.
הכנסייה ומנזר המונסרט שבהם נמצאת המדונה השחורה נמצאים על "ההר המשונן" כפי שהוא נקרא בספרדית. את החוויה של העלייה עם הרכב לכיוון המנזר לא נשכח לעולם שכן בעליה הזו גילינו בפעם הראשונה שיקירתי המקסימה סובלת מפחד גבהים. זה התחיל בהתקף צחוק שלא הפסיק ונמשך לבכי קורע לב שאינו קשור למציאות. הר המונסרט מתרומם לגובה של 1241 מטרים מעל הנהר Llobregat ומרוחק כ- 60 ק"מ מברצלונה (ממוצע של שעה נסיעה לכל כיוון). למרחוק נראה המונסרט כמצודת רפאים ענקית דבר שגרם גם למלמול בלתי נפסק ככל שהבתים למטה הפכו קטנים והמצודה גדלה. עד שהגענו לרכס שעליו יושבת המצודה יקירתי לא הסכימה בשום פנים לרדת מהרכב ולכן לא נכנסנו למתחם אבל כשחזרנו לארץ הבטחנו שעוד נחזור לשם.
האגדה על מונסרט מגוללת את סיפור מציאת הפסל של מדונה השחורה אשר מוכרזת כפטרוני ת של קטלוניה ואליה מתקיים פולחן. עד היום בנות רבות נושאות את השם מונסרט, כמו זמרת האופרה המפורסמת מונסרט קבליה. הטבע הייחודי של נוף מחורץ, המשדר מיסטיקה ומסתורין, חובר באופן טבעי לדת ויוצר את התנאים להקמת כנסיה ומנזר במקום.
הנזירים, פתחו במקום קונצרן כלכלי מפותח- ייצור דבש גבינות, וליקר אגוזים ידוע. יש מלון למי שרוצה קצת שקט . ישנם במתחם גם מסלולי הליכה בטבע משולטים, מפות של האזור והסברים שונים על הצומח והחי באזור כולו. יש מסלולים קצרים שנמשכים כשעה וחצי לערך, וכאלה ארוכים יותר. כמובן כפי שאתם מבינים לא עשינו דבר מאלו אבל באמת אני ממליץ בחום המקום מדהים, קסום ובפעם הבאה שנגיע לברצלונה יחד נעלה שוב לחוויה מתקנת.
קרם קטלן
בניגוד למקור המנה הזאת מתובלת עם פסיפלורה ומכילה שמנת מתוקה בנוסף לחלב ועל כן עשירה יותר
חומרים:
4 יחידות פסיפלורה – חותכים ומוציאים בעזרת כף את הפרי
6 חלמונים
1 תפוז גרדת קליפה
אופן ההכנה :
מבשלים את החלב והשמנת יחד עם קליפת תפוז עד לרתיחה מורידים מהאש ומשהים 20 דק' .
במיקסר מקציפים חלמונים וסוכר לתערובת בהירה ותפוחה ומערבבים עם התבשיל.
בינתיים מחממים תנור ל 150 מעלות.
יוצקים את הקרם לכלים אישיים בקוטר 12 ס"מ ואופים באמבט מים רותחים כ- 30 דק'. כשיוצא עדיין רוטט מעט אך זה בסדר – בקירור יתקשה.
רצוי להכין יממה לפני ההגשה, אם רוצים אפשר לפזר סוכר חום ולהשחים בגריל לפני הגשה כמו קרם ברולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה